סוף סוף, אחרי 790 ימים בהם אני כבר אזרחית רשמית של מדינת ישראל, מימשתי לראשונה את זכותי הדמוקרטית, כאזרחית, להצביע! בפעם הראשונה, כן כן.
[אפילו שרוב השכבה שלי הצביעו כבר בי"ב - בבחירות הקודמות].
אני זוכרת את הבחירות אחרי רצח רבין, בתור ילדה קטנה. הלכתי עם אמא שלי לקלפי ולמדתי קצת על דמוקרטיה. אז, שמעתי לראשונה על כמה שמרצ טובים (אמא כמובן הצביעה להם) וכמה שביבי איום ונורא למדינה (וכמובן שהוא נבחר בבחירות ההן).
היום, שוב הלכתי עם אמא לקלפי. הפעם עם פתק בוחר משלי.
כל הדרך חשבתי, האם ללכת ולהצביע למפלגה שאני מאמינה בה ואולי תהיה גדולה (למרות שבסקרים האחרונים הם לא כל כך מצליחים) ולבחור ב -

אבל מכיוון שאני בעיקר מאמינה במצא של מרצ, אבל לאחרונה שומעת על כמה שאין להם באמת את כמות המרץ שהם אומרים שיש להם..
עם התלבטות רבה, נכנסתי לקלפי עם התלהבות רבה, מספרת למשקיפים שזו הפעם הראשונה שלי (וגם הם התלהבו) -
הצבעתי דווקא:

המפלגה הירוקה מימד.
כי גם אם הם חלשים ונאיבים, לפחות אני מאמינה שהם אנשים אכפתיים. אנשים שיהיו נוכחים בהצבעות - כי אכפת להם. שיהיו כמה שנים (שנתיים? שלוש? בטח לא ארבע) טובות בכנסת הזו...
תתפללו שיעברו את אחוז החסימה
!!