האם גם אתם מכירים את הרגע ההוא?

הרגע בו אתה נמצא בתוך נסיעה אל דמיונות ,

אל אשליות, אל האדם שקיווית להיות.

הרכב נוסע, ראשך נוטה לאחור,

אתה שוקע אל תוך הנוף,

צלילים מתנגנים אל תוך אוזנייך ,

אתה מביט, ומדמיין את חייך.

דימיון מדהים, לעיתים לא מציאותי..

בו אתה מספר את כל מה שעל ליבך,

בו אתה לא מונע מהרגש לפרוץ מתוכך.

ושם הכאב נעלם תחת חיוך קטן שנסתר בפנייך.

עולם שלם שהוא רק שלך,

בו אתה שולט בכל פעולה.

אתה מופיע באין ספור דמויות,

שחלקן לא יופיעו במציאותך.

וכעת,

אתה עוצם את עינייך,

הצלילים מתמזגים ישירות אל סיפוריך,

ואתה ממשיך, אתה כותב ומביים את חייך.

והנה כל פעולה קטנה מלווה בדימיון שלם,

כל רגע הופך לעשייה, ובכל מעשה, אתה מככב.

לאט לאט אתה פוסע על אין ספור חלומותייך,

חלקם לא יקרו, אך הם פרי דימיונך.

ואין דבר אמיתי יותר, מהעץ בו אתה קוטף את מחשבותיך.

והנה,

לפתע העולם ההוא נקטע,

ואתה חוזר למציאות שסובבת אותך.

היא לא רעה, היא אף טובה.

אך היא לא פרי דימיונך.

אך בעולם מציאותי זה,

כרגע חלומותייך נותרו קשים להשגה.

אתה לומד כי מעשייך ,

הם שבונים את דמותך.

אתה מודע לעובדה כי אתה צריך להילחם

למען מטרתך.

אתה מוקף באין ספור רגשות,

וחלומות שעומדים אל מול עיניך.

ואתה מבטיח להלחם להגשים את חלומותייך.

אך אם לא בהכל תצליח,

תוכל להיזכר בספר הרחב שכתבת,

מלווה בפרקים פרקים, דמויות ואיזורים.

לכל אדם יש את הספר שלו,

וזהו הספר האישי שלך.

וזהו חלק מחייך,

ספר דימיונותיך.