אין ילדות- אין פדופילים

לפעמים נדמה לי שאני בכלל , שפתי היא אינה שפתו של איש . היא רוחי . נשמתי יחידה. בלתי מובנת . אונסת ורהוטה . עמוסה , ארוכה וקצרת רוח .. עמוקה ריחנית עננית , בראשי תיקיות וצבעים . עשן . צורות  וקיפולים . אני נדרסת במעגלים . מפלבלת באישונים ואישונות . אישים ואישייות . מקפלת טעמים מערבבת סמלים מושחת צלילים לנסיכות של מילים . שותקת בחרדת מציאות כפויה . אגואית . שקרית. מפסיקה לנשום. 

מקיאה . המוח מתמלא במיץ . מיץ קיבה . קיבה עמוסה באישונים וסמלים קיפולים וצבעים ואני מקיאה. 

מקיאה ומקיאה . 

מתעלפת

מתעשתת . 

מתעוררת . שלום חלום . שלום בלהה . שלום מציאות. להתראות מציאות . 

בי . 

נוגוס