אין ילדות- אין פדופילים

קרניים של אור מרצדות דרך העלים הסבוכים. אצבעות לבנות דקות קוטפות פרח ורדרד ושפתיים משתוקקות יונקות ומוצצות ממנו את הצוף . הצוף מתפזר בערגה בתוך חלל הפה ניגר מעט לצדדים. הפרח שלי נשפך , והסדינים מלאי צוף . קרניים של תשוקה מרצדות דרך החיים הסבוכים .

תות אדמדם מתחכך בי , מתנועע בתוכי  אצבעות לבנות דקות קוטפות ממני דמעות מתוקות .הן נופלות על פסגות מזדקרות מושלגות ממיסות את הקרח ונוזלות למעמקי הנשימה . ענפים מלבלבים בעלים בשרניים מעבירים תנועה חזקה על שבילי ותותים ועוד תותים שותים את שיטפונות הפסגות.

אני מתרוקנת ומתמלאת באותה היעדר נשימה . 

נוגוס