זוהי תחילת הפוסט, כפי שאתם רואים, ולכם זהו רק מן הראוי לספר מהסוף להתחלה, דווקא, ולא מההתחלה לסוף.
5.03.07 , יום שני:
למרות שבכל בית ספר נורמלי, או לא, יש עכשיו חופש, או במילים אחרות - לא לומדים, לנו היו שתי מעבדות בפיזיקה. שתיים. כמה כלל לא צפוי.
אחרי שחזרתי, נסענו לקניות כדי לקנות משקפיים חדשים. הזמנו משקפיים חדשים, וקנינו מסגרת חדשה לאלה שהחליטו לשבוק חיים [זמנית] אתמול. אח"כ הלכנו לסטימצקי. וכדי לקצר:
*ג'ורג' מחפשת ספר נחמד*
*ג'ורג' רואה פריי*
*ג'ורג' מתלהבת*
*ג'ורג' רואה שזה לא סטיבן*
*ג'ורג' מפסיקה להתלהב ומחפשת שוב ספר נחמד*
*ג'ורג' רואה סטיבן פריי*
*ג'ורג' מוציאה ספר כדי לבדוק*
*ג'ורג' רואה תמונה של סטיבן פריי על הכריכה האחורית של הספר*
*ג'ורג' מתלהבת*
*ג'ורג' קונה את הספר [או: אבא של ג'ורג' משלם עבור הספר]*
*ג'ורג' ממשיכה להתלהב עד עצם היום הזה*
THE END.
4.03.07, יום ראשון:
היום הזה עבר דווקא בסדר, עד הערב, כשהסתבר שהמשקף הימני החליט להתגרש מהשמאלי, ולא, הם לא מוכנים לגור ביחד [או במילים אחרות: נשברו לי המשקפיים. כיף.]
לפחות מצאנו משקפיים ישנים שהיו לי.
3.03.07, יום שבת:
ראה יום ראשון, רק בלי המשקפיים.
2.03.07, יום שישי:
עדלאידע. היה נחמד. צלמתי שלולית. ראינו ילד קטנצ'יק עם תחפושת מגניבה, שאם היה לי כוח הייתי מעלה תמונה שלו לפה. אולי פעם הבאה. היו שלושה אנשים מכוכב נולד שאני לא זוכרת את השמות שלהם [נו, בסדר, מורן אהרוני, אבל זה רק בגלל שמישהי טרחה להזכיר לי על כך כל דקה מאז ששמענו על העדלאידע].
אחרי זה הזכרון שלי ריק. כנראה שלא היה שום דבר מעניין.
"ומדוע לא? אם הכוונה בעניין זה היא לסיים על איזה אי בים התיכון ולכתוב פרוזה לירית להוצאת פאבר אנד פאבר וביקרות ספרות לניו סטייטסמן, לרפרף בין סדרות של משרתים ו"מזכירים", להתפלש בשכשוכי לוגם של פרנה בראנקה ולהאלץ לסלק את החוב למפקד המשטרה בכל שישה חודשים - אזי יהיה כן. עדיף על פני נהיגה למשרד בגשם שוטף."
[השקרן/סטיבן פריי, עמ' 90.]
[יש לי ספר של סטיבן פריי!!!]
ערבטוב [כי לא יהרוג אותי לגוון מידי פעם],
ג'ורג', שיש לה ספר של סטיבן פריי.