אבל אני היחידי שיודע שאף על פי יופייך המשגע לא תדעי אהבה אמיתית ל ע ו ל ם

חשבת שפתרת את כל הצרות שלך ביום שפגשת את האיש שכבש אותך..

כדאי שאפסיק לנסות להיות מושלמת בשבילך?

אתה כבר לא שלי, וזה לשווא.

אבל אני מתמכרת בקלות, ועכשיו קשה לי לצאת מזה.

אתה לא אשם, זו אני, אבל גם לך יש חלק בשיקוי המטורף הזה, אתה זה שהוספת את שברון הלב.

תאמין או לא, זה החלק הכי גדול בשיקוי.

אבל עליי להמשיך הלאה ולא לתת לך לדעת ולהבין שיש בי פגם.

כי אז בטח תחשוב שזה בגללך-ותשתגע.

למרות שדי בא לי שתשתגע בלנסות להבין אותי, כמו פעם.

נוסטלגיה, לא? כן.

אני אינני יודעת אהבה, לא ידעתי ולא מעוניינת בלעדת כרגע.

אני מנוכרת לכל רגש.

אני לא רוצה סתם לשבת ולבכות אחר-כך, זה באמת לא שווה את זה.

אשכרה חשבתי שאם אני אפגוש את האחד הבא הכל יישכח, והכל יפתר.

אבל זה לא ככה, והאמת? די...נמאס לי לחפש אחר אהבה.

רומנטיקנית חסרת תקנה זו לא אני, לא אכפת לי כבר מהעניין הזה, כי נמאס.

עכשו אני צריכה להכניס לעצמי לראש שהוא יגיע בסופו של דבר, האביר על הסוס הלבן, החתיך, המקסים, שיאהב אותי לנצח? זובין מתה.

אבל אני היחידי שיודע, שאף על פי יופייך המשגע הוא לא יידע לאהוב אותך ל ע ו ל ם. כי האהבה היא יותר ממה שאת יודעת אהבה זה מ ג ע ולא רק המבט זו אותה הנאה פראית, שכולם בסופו של דבר רוצים.. אבל אני היחידי שיודע שאף על פי יופייך המשגע לא תדעי אהבה אמיתית ל ע ו ל ם.

זה אחד מהימים האלה שאין יותר מדי כוכבים בשמיים, אז זה עושה לי משהו.

יחרב ביתק.

עריכה:

אני פשוט לא יכולה לעצור את האהבה שלי וההערצה שלי לאדם הזה!

דיוויד (ברוזה) תתחתן איתי!

עוד עריכה:

מושיטה את היד לכיוון התנועה ומנסה לעצור נהגים חרמנים בשביל להגיע אליך. השעה כבר מאוחרת, קר לי, אני רוצה לדרוך בפתח הבית שלך, להכין לעצמי תה או שוקו או כל דבר שיחמם אותי ולהיות איתך.

ממלמלת לעצמי קללות בתוך הראש על כל מכונית מטופשת שעוברת ואינה עוצרת בשביל לקחת אותי, עד שכבר כמעט נמאס לי ואני מתחילה לבכות.

מרגישה כל כך טיפשה שאני נותנת מעצמי בשבילך כל כך הרבה ומהצד השני אתה מחזיר לי בכלום, אבל בכל זאת-אנחנו כבר חודש ביחד, ואני צריכה להראות לך שאני אוהבת אותך.

מרימה ידיים, ולא מושיטה יותר את היד לכיוון התנועה, אין מספיק נהגים חרמנים בשביל להגיע אליך. לא סיימתי לחשוב על המעשה החכם ובדיוק עצר לי בחור.

'לאן את צריכה? בואי, אני אקח אותך'. הבחור לא נראה חשוד, הוא דווקא נחמד, מציע לי מרלברו לייט (הוא דוגל בשיטת ה"לייט זה פחות מזיק") ואני מסרבת, אבל תוך שניה בדיוק מוצאת את עצמי עם העשן בתוך הריאות. כשאני לוקחת 'שאכטה' אני לאט לאט נזכרת איך אתה שונא את טעם הסיגריות בפה שלי. כמעט הקאת מזה פעם שעברה, ואני כמעט מתתי מבושה. ייקח לי זמן להגיע אליך, וגם אל תדאג-יש לי מסטיק בתיק. חשבתי עליך בכל צעד שעשיתי עד עכשיו. תקווה שגם מעכשיו.

נוסעים נוסעים נוסעים. מדי פעם הוא מזמם שיר ישן שאני מכירה עוד מההורים שלי, שיר שאני יודעת מילה במילה. אני רוצה להגיד לו שהוא טיפהלה מזייף, או לא אומר בכלל את המילה הנכונה, אבל לא נעים לי. זה לא האוטו שלי, ואת אשה צעירה וצריכה לנהוג בהתאם ולא להתחצף למבוגרים ממך.

'אז...בת כמה את ילדונת? 15? וואו, טרמפים לבד? משוגעת.' אני לא משוגעת, ואני גם תופסת טרמפים לבד מגיל 14, אם תרצה לדייק. חוץ מזה, אתה לא אבא שלי ולא אמא שלי, ואתה לא תקבע שאני משוגעת לפי זה, אידיוט. יש לנו נסיעה של לפחות 5 דקות את הבית שלו, של האהוב שלי, אל המקום שהכי בא לי להיות בו עכשיו.

'למי את נוסעת? לחבר שלך, הופה! כמה זמן? חודש..יפה לכם. בחורה יפה כמוך, בטוח החבר שלך בר-מזל.' לא, הוא לא כזה בר מזל, מה יש לך נהג? אני נראת כמו גוויה! אני קופאת-אנא, הדלק את המזגן לפני שבאמת אמות לך פה, ואתה תהיה האשם.

'איך קוראים לך? שם יפה. מיוחד, לא רגיל. שמי הוא נתן. נעים מאוד.' חיוך גדול מתפרס לו על הפרצוף. ממה אתה כל כך שמח? תדיק כבר את המזגן, מעצבן אחד. כלומר, תודה שלקחת אותי והכל, וכיבדת אותי בסיגריה שלך, אבל תשאל אותי אם קר לי, כי כן, קר לי בצורה יוצאת מגדר הרגיל.

מגיעים אל הפניה, עוד דקה וארבעים ואחת שניות אני אצל האהוב שלי.

'שיהיה לך ערב נפלא. את בחורה מקסימה, היה לי נעים.' כן כן, תודה גם לך אדוני הנהג המקפיא, מכבד בסיגריות אך אין לו מספיק שכל בשביל לשאול בחורה כמוני אם קר לה ולהדליק את החימום שכשבחוץ יש מעלה וחצי, בערך. 'אפשר את המספר שלך? למה לא? אם אי פעם תתקעי בטרמפים, אני כאן, מהאזור. אוכל לקחת אותך לכל מקום שרק תרצי...' סוגרת את הדלת בפני הנהג הישיר ההוא. לכל מקום שרק ארצה? אתה לא יודע באיזה מצב אני כרגע אדון נהג. בלימודים, עם המשפחה, אפילו עם החתולה שלי אני כבר לא בקשר. אז אתה בא אליי, זר לגמרי, עושה לי טובה ולוקח אותי טרמפ וישר חושב שאני חברה שלך או משהו? מה קרה? תמשיך, תמשיך לנסוע אדוני הנהג הנחמד, נתן שמעשן מרלברו לייט, תמשיך. חבר שלי מחכה בבית, אני הולכת להזדיין איתו ולאהוב אותו עד שאני אמות, אתה מבין? תמשיך לנסוע, למה אתה מחכה? סע!

3/5/2007 13:15, ישן ממש. נחשו על מי זה נכתב....כאפות

אתה תמיד עושה לי טוב.

הייתי רוצה שזה יהיה הדדי, שאני איכשהו יוכל להעניק לך גם איזשהו טוב.

אתה גורם לי לחייך, ואתה גורם לי לאהוב.

לרצות לקפוץ הכי גבוהה ואף פעם לא לנחות.

אתה מדהים.

תודה,

על הכל.

עמוק עמוק והחוצה בבת אחת

צחוק מאולץ שחושף שיניים במרווחים

דמעות בעיניי האוקיינוס שלי

חוסר הגיינה במקלחת

בזבוז של מברשות שיניים ממש

קור שחודר עמוק עמוק

ועשן הסיגריות שמתערבב עם אדי הקור

נחמד לי כאן

אבל בעצם לא נחמד

אשליה ורודה-שחורה שכזו

חרטה?

אירוני שזה יצא ככה

'מי קבע ששמנות זה לא יפה'

זה לא שקבעו

זה הוא.....

שגרם לי להיות כל כך לא בטוחה בעצמי

כל כך אחרת ממה שאני

חלשת אופי וחסרת כל משקל (תרתי משמע)

דקה וחולה ומתפללת להגיע לשלמות

מחוייכת, אבל כשאני לבד אני מייחלת למוות קטן מסויים

כל רגע מת בי משהו ומתחיל לחיות דבר אחר

זה לא מה שאני רוצה

אני רוצה מוות קולקטיבי של כל המשהויים שנמצאים בתוכי

ושלא יהיה לאף אחד עצוב

שאף אחד לא ירגיש בחסרוני

אני גם ככה נעלמת......

פרו-אנה אמרתם?

חשבתי שלא אגיע לזה, אבל הנני כאן....