כסא ירוק מפלסיק, שולחן תואם, מאפרה, נובלס עם כתר אדום, קור כלבים, החרמון לפניי.

איזה יופי לגור במקום שכזה, שכל העמק והרי הגולן נפרסים לפניי ואני יכולה לירוק על המקומות שאני לא סובלת מלמעלה ועוד לצחוק על זה.

דפיקה על החלון הגדול של המרפסת. זו אחותי, שואלת מה שלומי, אומרת תודה על היום הולדת שלה, על כמה שטרחתי, ואז מחליטה לנעול אותי בתור בדיחה. אותי, כמובן, זה לא מצחיק, אבל סביר להניח שאותה כן. חמש דקות ראשונות, הנובלס עם הכתר האדום כמעט נגמרת, ואני אינני יודעת אם העשן שיוצא הוא העשן של הנובלס עם הכתר האדום או בעצם האדים מהקור המקפיא הזה שלאט לאט חותך כמו תער את עור הפנים שלי.

עברו עוד כמה דקות, וזה הזמן למחשבות. כמה שהוא יפה ונהדר, כמה שהוא מתוק, כמה שהוא הכי שאפשר לבקש, כמה שהוא אכזב אותי. כמה שאני בובה, כמה שאפשר לשחק איתי במילים ובמעשים וכמה שאפשר לשבור אותי בלי להתאמץ.

אני אשמה, והוא אשם, והמערכת דפוקה, אבל בסופו של דבר אני זו שהכי סובלת ואומללה. ילדת ליטופים ורחמים, כולם רואים שאני לא במיטבי, כביכול, וכולם שותקים. חוץ מאלה שלא.

הוא רואה שאני אוהבת אותו כמו שהגלים אוהבים את החוף, כמו שהירח אוהב את הכוכבים שלו, כמו שאני אהבתי את ההוא שלפניו. הוא רואה את זה יותר מכולם, והוא מחליט להיות אדיש ולרוב לשתוק. עד שאני מתעצבנת עליו, או שותקת בעצמי. אני לא ילדה של שתיקה, אלא אם כן ממש עצוב לי. אני נוהגת תמיד לומר את מה שאני חושבת והפעם נורא נמאס לי מהבובתיות והתלותיות שלי באדם הזה שבכלל לא הכרתי לפני כמה חודשים.

אני משחקת אותה, אבל אני חולמת עליך. אני אשמור על הקרירות אבל אני מתחממת. מנסה להגיד שלום ונחנקת, מנסה להסתלק ונעצרת, לא מנסה להסתיר את זה,  הרי זה ברור..העולם מתמוטט כשאתה לא כאן. (מייסי)

כבר הרבה זמן שהמילים שלי לא נוגעות באף אחד ואפילו לא בעצמי. ההרגשה הזו אינה ניתנת לתיאור, ואני רוצה להפסיק להיות כאן. נורא קשה, ונורא עצוב, ויש מסכה ענקית שאני מתחבאת מאחורייה.

כל הדברים הכי קשים קורים כשאני לבד. האם זה אומר משהו? האם אתה תסכים להיות איתי לנצח, או לפחות לכמה ימים, שאני ארגיש טיפת נימה של אושר? אני באמת באמת חושבת שמגיע לי.

אני יוצאת לעוד סיגריה. כבר אמרו לי שאם אני לא בוחרת את מהלך חיי, לפחות אבחר את מה שיביא למותי.

היום זה היום

היום האחרון

שלום לך שלום

לא שאת גבוהה

זה שאני בקרקעית

רואה אותך הולכת על המים

במילים אחרות? אתה בודד הלילה.