עמוק עמוק והחוצה בבת אחת

צחוק מאולץ שחושף שיניים במרווחים

דמעות בעיניי האוקיינוס שלי

חוסר הגיינה במקלחת

בזבוז של מברשות שיניים ממש

קור שחודר עמוק עמוק

ועשן הסיגריות שמתערבב עם אדי הקור

נחמד לי כאן

אבל בעצם לא נחמד

אשליה ורודה-שחורה שכזו

חרטה?

אירוני שזה יצא ככה

'מי קבע ששמנות זה לא יפה'

זה לא שקבעו

זה הוא.....

שגרם לי להיות כל כך לא בטוחה בעצמי

כל כך אחרת ממה שאני

חלשת אופי וחסרת כל משקל (תרתי משמע)

דקה וחולה ומתפללת להגיע לשלמות

מחוייכת, אבל כשאני לבד אני מייחלת למוות קטן מסויים

כל רגע מת בי משהו ומתחיל לחיות דבר אחר

זה לא מה שאני רוצה

אני רוצה מוות קולקטיבי של כל המשהויים שנמצאים בתוכי

ושלא יהיה לאף אחד עצוב

שאף אחד לא ירגיש בחסרוני

אני גם ככה נעלמת......

פרו-אנה אמרתם?

חשבתי שלא אגיע לזה, אבל הנני כאן....