הכי ישראלי זה שמחת חיים.גם כשרע, גם שכמלחמה, גם אחרי פיגוע, לדעת לצחוק, להתגבר ולהמשיך בחיים. זה להנות מכל רגע לשיר ברחוב, לרקוד בלי בושה, לרבוץ על הים, לחגוג, ישראלי זה כיף.
הכי ישראלי זה בגרות. זה לדעת, גם אחרי כל הצחוק, מתי להיות רציני. זה לדעת לעושת את הסוויצ' במוח בין שמחה לעצב, זה להבין את ימי הזיכרון מגיל קטן, זה לחיות במציאות של הארץ הזו, זה לדעת מתי לצחוק, ואיפה,ומתי לקחת את עצמך בידים, להקשיב, ולקחת אחיות.
הכי ישראלי זה לטייל. לטייל בארץ, לטייל בחול, זה לא משנה, העיקר לראות עולם. בין אם זה טיולים בחול עם המשפחה ותמיד להגיד שבארץ יותר וטב, ובין עם זה טיול שנתי, שתמיד מגיע לירושלים, ותמיד עובר באין ספור אנדרטאות, אבל תמיד מסתיים בכיף.
הכי ישראלי זה ים. כן כן יש ים גם בחול, אבל ים ישראלי זה משו אחר. זה לבוא עם כל החברה ולשבת שעות על החוף, בלי לעשו כלום. זה להביא איתך מהבית שמשיה וכסאות ואוכל כדי לא לשלם על מה שבחוף, זה להביא איתך מטקות, שש בש, ובירות, למקות שאתה לא זוכר לשחק שש בש אף פעם לא ידעת להחזיק מטקה ואתה לא שותה בירה. אבל שיהיה, בשביל האווירה.
הכי ישראלי זה חום. בכל המובנים. זה לחבק זה לנשק, זה להתחבר בשניות, זה להיות ספונטני, זה לעזור לאנשים שאתה לא מכיר, זה להתרגש מהדברים הכי קטנים, זה לאהוב.
הכי ישראלי זה גיוון. זה שבמדינה אחת יש הכל. יש שלג, יש מדבר ויש ים. יש יהודים, יש מוסלמים ויש נוצרים, יש עתיקות ויש חידושים, זה שכמה שמדינה שלנו קטנה, כזה מגוון תרבויות וכזה מגוון של טבע אי אפשר למצוא בשום מקום בעולם.
הכי ישראלי זה עברית. לדבר, לשמוע, לכתוב, להבין ,לחשוב ולחלום. בעברית. כמה שזאת שפה קשה, ולפעמים גם לא כ"כ יפה, זו השפה שלנו. "רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי, אל נשמתי"
הכי ישראלי זה אחווה. זה מתחיל בדברים הקטנים, לעזור לכוון ברחוב, לשמוח כפוגשים ישראלי בחול, וממשיך לדברים, שלפעמים נראים לנו ברורים, אבל הם הכי גדולים שיש, זה לעמוד דום בצפירה בימי זיכרון, זה שמדינה שלמה, כמה מיליונים של אנשים, כולם עוצרים את החיים ועומדים, וזוכרים.זה שכל ילד במדינה יודע לשיר את ההמנון ושר אותו בגאווה. זה כשמדינה שלמה מתגייסת לשחרר חייל חטוף אחד.
הכי ישראלי זה תקווה. זה להאמין גם כשהכל מחורבן, שיהיה יותר טוב. זה לדעת ששי לך על מי לסמוך, זה שאפילו אם את היודע, שהמצב בכלכלי ברצפה, הפוליטיקאים מושחטים ויש מלחמה באופק, אתה עדין מאמין שיהיה טוב.
הכי ישראלי זה גאווה. זה לשרת בצבא, לא כי צריך, כי רוצים. זה להגן על המדינה לא רק באופן פיזי, זה להתאחד מול השמצות, זה לדבר על ישראל בחול, זה לעמוד מאחורי המדינה, גם אם חושבים שהמנהיגים טועים, זה לדעת ולהרגיד כל וים שאתה גאה במדינה שאתה חיי בה.
הכי ישראלי זה ישראל. זה לדעת שפה הבית שלך, ולא משנה כמה רומא מרהיבה, ניו יורק חדשנית, פריז רומטנית, לונדון קסומה, וברצלונה מקסימה, אין מקום יותר טוב מבידיוק פה. אם זה ת"א הצעירה, ירושלים העתיקה, הנגב, הצפון, המרכז. זה הבית שלנו. תמיד היה ותמיד יהיה. זה להתלונן שהמצב חרא, שהחינוך על הפנים, המדינה בקרשים, אין כסף, יש סכנת חיים ולדעת שאפילו אם במקום אחר תקבל חינוך מדהים מצב כלכלי מעולה ומדינה בטוחה, עדין לא תעזוב את הארץ הזו.
אלה הדברים הכי טובים בלהיות ישראלי. את הדברים הרעים אין טעם לכתוב, כי למרות שלא כתבתי את זה, ישראלי- זה להתלונן כל על דבר, אבל לדעת עמוק בפנים שזה שטויות ולא היית משנה כלום באנשים ובמדינה הזאת.
"אין לי ארץ אחרת
גם אם אדמתי בוערת
רק מילה בעברית חודרת אל עורקיי,
אל נשמתי
בגוף כואב,
בלב רעב
כאן הוא ביתי"
יום עצמאות שמח :-)
רות סוף, עדי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
