פרי-פרי בעונתו יחיה.

שברים של מחשבות, וקצת חלומות מהבוקר, כששכחתי לקום לשיעור האזרחות האחרון שלי.

חבורה של גמדים, מגדלים ילד, תינוק, בתוכו הכל נבנה, הכל מתפתח, עד שהוא הופך לתבנית חיצונית של גבר, תבנית חזקה, מחושלת ומחוסנת - אבל פנים רקוב. הגמדים לוקחים את הגוף, מרוקנים אותו ומשאירים את התבנית החזקה; אחר כך לוקחים אותה וממלאים אותה מים טהורים ונקיים, המזכירים קריסטל. אדם חדש נולד. טוב יותר מאי פעם.

ילד שרודף אחרי עצים, הוא לא יכול אחרת. הוא גר במקום מיוער, זה משגע אותו - כל פעם שהוא יוצא החוצה הוא מתחיל לרדוף אחרי עצים - הוא בכושר טוב, כי הוא מתרוצץ ומזיע כל היום. לפעמים הוא מרגיש שהוא לא יכול יותר, הוא רוצה להפסיק, אבל לא ניתנת לו האפשרות, הוא לא יכול לא יכול לא יכול.

שנים אחר כך, הוא יוצא לאיזה טרק בהרים. הוא מגיע לאיזה צוק, ומתוך הערפל של החמשת אלפים מטר גובה נגלה לו נוף מדהים של עמק עמוק ומרוחק, שבו נמצאים אגם מנצנץ ו... יערות ירוקים וענקיים. הוא לא חושב פעמיים, למעשה, הוא לא חושב, רץ וקופץ-מועד-נופל מהצוק.