פרי-פרי בעונתו יחיה.

אדרנלין, סרטונין, מה שזה לא יהיה. נפתלי, צדקת. לרוץ קצת יכול לעשות ממש טוב, אפילו להרים אותך. (לאט-לאט אני נרגע ויש לי עוד מה להגיד), ההרגשה הזו, כאילו אתה בסרט מצויר משלך, רץ-רץ-רץ, וכל הרחובות והעצים והשיחים זה רק תפאורה, והסאונד של חייך זה השירים הקצביים באמפישלוש, מדי פעם מדלגים מעל איזה כלב, או עוצרים, כי יש ירידה וזה דופק את הגב. ובכלל, רצתי עם סנדלים-כפכפים - פשוט פתאום התחשק לי לרוץ, רציתי הביתה והייתי בקצה השני של ה"עיר".

אנרגיה, חיוניות, כל שאר הבולשיט הנהדר הזה! סתם, לא בולשיט. אייל, די, בלי ציניות ממורמרת, אתה מה זה לא טוב בזה. יה!

ציירתי עכשיו איזה חמש שעות לאיזה ילד. הזמן טס כשהולך טוב, כש... כש... כשנהנים? נו, עבודה קשה זה טוב. כבר סיכמנו את זה, לא? נהדר. ממש נהדר.

יו-הו!