פרי-פרי בעונתו יחיה.
נוגס נגיסות גדולות ואוכל גם את הגלעינים. |
 כינוי:
בן: 37 תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
פברואר 2006
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 2/2006
אוכל!
האם את סובלת או סבלת אי פעם מהפרעת אכילה?
כשהייתי קטן, אם זה נחשב, הייתי שמנמן פלוס. כלומר, שמנמן מאוד. זה היה לא נעים, אבל תודה לאל, גבהתי וצמחתי והשומן התפרש על יותר מרחב, כך שאני כבר לא "שמנמן"... אני עדיין סוחב מספיק קילוגרמים מיותרים, אבל לא משהו שאי אפשר להסתיר... יש כרס קטנה, בוא נגיד ככה.
האם את אוכלת בשביל הכיף או בשביל לשרוד (חיה בשביל לאכול או אוכלת בשביל לחיות)?
אני אוהב לאכול אוכל טעים, אבל אני אוכל מהר מדי - אני פשוט דוחף ודוחס לפה כאילו אין מחר. לא פעם ולא פעמיים חטפתי התקף שיהוקים. משהו די פולני ו/או סגנון דור שלישי לניצולי שואה שאימצתי מאבאל'ה.
כל פעם שאני מסתכל ורואה איך אני אוכל בדיוק כמוהו, זה מפחיד אותי מחדש...
האם אכילה מלווה אצלך ברגשות אשמה?
תלוי. אם אני אחרי או בזמן פעילות גופנית כלשהו, אז על הזין שלי... אבל כשאתה יושב שלושה ימים מול הטלוויזיה/מחשב (לתשומת לבכם, ישראבלוג - לא פלא שאתם מטפחים אנורקסיות!) וטוחן גלידה ושניצלי תירס וקטשופ כל היום ורואה איך הכרס שלך תופחת כמו שמרים, אתה לא יכול שלא להרגיש כמו כורסת תפוח אדמה גועלית במיוחד.
את מעדיפה לאכול בסתר או ליד אנשים?
תלוי מה אני אוכל. כשאני בולס שורשים של דשא, אני מעדיף שלא יסתכלו עליי.
מה תגובתך למראה אנשים שמנים ברחוב, או בכל מקום אחר?
אני יודע מה ההרגשה, כך שאני לא מקניט. לפחות משתדל. אני חושב שהדמויות שאני תמיד הכי מתחבר אליהן בסרטים הן הדמויות השמנות המסכנות... בכלל, כל דמות מסכנה - אני פשוט מרחם עליהם ומכיר את ההרגשה מקרוב. זה אחד הדברים הכי נוראיים, להסתכל על עצמך במראה ולהרגיש מכוער.
מה את חושבת על דוגמניות?
רובן זה פשוט דיקט מהלך. ממש, פלקטים של עצמן. זה די מפחיד. אני מכיר כמה בנות שזה לא אשמתן, זה פשוט ככה מבנה הגוף שלהן - כנ"ל לגבי כמה אנשים שמנים שאני מכיר. אני מכיר מישהי, ולמעשה גם אח שלי, שכשהם מסתובבים לפרופיל לא רואים אותם. ברצינות...
אם אתם שואלים לגבי אנורקסיה, זו מחלת נפש, אין מה לעשות חוץ מלטפל בזה... ומחלת נפש זה לא מושך בשום צורה, לפחות אותי.
האם לדעתך אנשים שמנים צריכים לרזות או להשלים עם מה שיש?
אמרו לי פעם - "תהיה מי שאתה או שתהיה מי שאתה רוצה להיות". וזה ממש נכון.
אתה צריך להיות שלם עם עצמך, ולעצב את עצמך איך שאתה רוצה להיראות - בגבולות השפיות, כמובן. אם יש מישהו שמן שזה לא מתאים לו - שישאף לכיוון מראה שהוא מסתדר איתו.
אנורקסיה זה בעיני לא פחות אופנה חולנית מאשר בגדי פריקים, גורמטים או זואופיליה.
תהיו מי שאתם, לא הדאווין.
האם לדעתך שמן זה יפה? האם אדם שמן עדיין יכול להיות נאה?
קודם כל - ברור שהוא יכול להיות נאה. רק שתדעו, לאנשים שמנים יותר קל להפוך את השומן לשרירים, ויש מספיק נשים בחוץ שמוצאות את זה מושך.
הכל במידה, הא?
מה השריטה הכי גדולה שלך לגבי אוכל?
יש מספיק. גפילטע פיש, שורשי דשא, כפי שציינתי למעלה, ועוד רבים וטובים. אני מהאנשים אוכלי-כל האלה, חוץ מבשר וחלב ביחד ובשר חזיר - אני חושב שאני אוכל כמעט הכל.
אני חושב שהדבר האחרון הכי מוזר זה לחם עם שוקולד ולבנה עם שמן זית וזעתר.
האם את סופרת קלוריות? האם את בודקת את הערך התזונתי שרשום על גבי מוצרי מזון?
מדי פעם. לא שזה אומר לי משהו, סתם כדי שאני אקח את זה קצת בפרופורציות.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
