זהו.. השתחררת סופית, גם מאיתנו..
ועכשיו לא כיף לי ואין מי שידאג לי וישמור שאף אחד לא ידבר עלי לא יפה או ינסה לפגוע בי...
אני לבד עכשיו. וכולם יכולים לעשות לי מה שהם רוצים. ואני יכולה לבכות הרבה.
אמנם כל שאר המשרד חי ונושם, אבל עדיין אין אותך. וזה לא אותו דבר בלעדייך...
וראיתי שקצת התרגשת היום בפריסה ששמנו לך את הסרט, ואני יודעת שגם אנחנו חשובות לך,למרות שיצא עשינו אותו סרט עם אותן תמונות אבל עדיין זה לא אותו שיר... אז אל תשכחי אותנו ולפחות תבואי לבקר אותנו... אפילו שזה הרבה כסף אוטובוסים! תעבדי ויהיה לך כסף.. עכשיו אין לי על מי להסתכל בחור של העמדה!!!! ואין מי שיגיד לי "רונה דיי!!!! תני לי לישון!!!!" ויקום עם סימן של ריץרץ על המצח, או מישו שיעשה משו זדוני ואז אני אשמע את הצחוק הזדוני שלך מהעמדה ואצרח לך "מהההההההההה עשיתתתתתתתתתתתת?!" או שיכתוב לי במסנג'ר "רונה למה את כועסת עלי?" או "את לא יודעת מה שני עשתה אתמול!!!!"
ואז נתחיל לדבר עד כמה חרא ורע להיות רש"צ וכמה ליטל צועקת... אבל מסכנה היא לא שומעת..
ואפילו שכל הזמן צרחתי שאני רוצה שתלכי ושאני ושנאת אותך ושאת מטומטמת ומפגרת ובוכרית וטוסיק פתוח ושאת מתנקמת בי על מה שמיכל עשתה לך, אף פעם לא באמת רציתי שתלכי.. רציתי שהזמן לא יעבור ותשתחררי כשאני אשתחרר.. ולא רציתי שהיום הזה של הפריסה יגיע.. כאילו שיש עוד סיכוי שתישארי.. שזה על סטנד ביי, אנחנו יודעות שאת אמורה ללכת אבל את עדיין פה..ואני גם דיי מבינה עכשיו את חוסר המוטיבציה שהיה לך כדי ללמד אותי דברים.. (למרות שעכשיו אני סוסה כן?) כי גם לי אין כוח ללמד.. אני רק רוצה לסיים עם זה ולהתפנות לצילי. שמשגעת אותי. אבל היא כזאת קטנה!!! ומזל שיש אותה :)
אוף.
הכל נהיה כ"כ רציני.. ואני לא זזה מהמחשב לפני 12.. ואת לא מעלימה ממני דרישות!! פתאום אני חייבת לעשות דרישות ואין מי שיעשה אותן בשבילי.. ואני כ"כ לא רגילה לעבוד!!!!!!!! אני רגילה לקרוא קוסמופוליטן כל היום ולחפש מזוון אצל הבקרה!!
פליז תחזריייייי יש לי טרום וסתית!!! ואני בוכה כל חמש דקות!!!! דיי יואו יש לי טרום וסתיתתתת :( ואני לא יכולה להיסתגר בעמדה כי כולם יושבים לי ליד העמדה כל הזמןןןןןן :(
את עוד יכולה לחזור!!! תחליפי את קארין!!!! הלכת מהר מידי... אני אישתך!!!!!!!!!!!!!!!!!!!!
את לא מבינה כמה נקשרתי אלייך, את לא מבינה איזה מין בן אדם את בשבילי.. תאמיני או לא, ואולי זה ישמע לך מטומטם, אבל תמיד רציתי להיות כמוך, שיהיה לי את הלב שלך..את האכפתיות שלך... תמיד הראת שלא מעניין אותך וכל העולם על הזין שלך, אבל תמיד בסוף עשית הכל בשביל שלכולם יהיה טוב.. ושאף אחד לא יצא לא מבסוט.. ואם מישו איכשהו יצא לא מבסוט זו תהיי את. "כי גם ככה אין לך מה לעשות בבית.." אז את לא ממהרת הביתה, רק שיש ליזר, ואת יכולה לצאת לאבט"ש כי אין פאשן בשבת..
עדי, תהיי בטוחה שאני לא אשכח אותך בחיים.. ותמיד את תהיי המודל שלי, האמא רש"צ שלי..וכלום כבר לא יהיה אותו דבר..
ואף אחד לא ידאג כל עשר דקות להזכיר לי כמה שאני סתומה.. ושצריך לעשות בCRM פניית משתמש ולא תקלה לכל הרוחות!!!
אבל את יותר מטומטמת כי את לא כותבת תאריכים נכונים בטבלת הזמנות. טיפשה.
כתבת. סליחה.
אני באמת מקווה שתמצאי את הדרך הנכונה שלך, ותדעי לסדר לעצמך את החיים בצורה הכי טובה שתוכלי..
וכמו שכבר כתבתי לך, מגיע לך הטוב ביותר!
ועדיין לא מאוחר לגמר חתימה טובה.. וזה גם אחלה כסף!
אופוש! אני לא רוצה שתלכיייי עוד לא עבר הריח של הקיא שלך מהמשרד!!! וכבר את הולכת!!!
אני אלמד לחיות עם זה, אפילו שיהיה לי ממש קשה, ומשו תמיד יהיה חסר.
מתגעגעת, פינקי. :)
דיי יאו וה!
אוף אני חייבת להתאבד.
אוף בא לי לבכות.
נארף.
כוסעמק המחזור הזה!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
