אין מכונות זמן וגם אם היו לא בטוח שזה היה משנה את התוצאה הסופית ומה שהיה היה ולא עוזר להביט לאחור כל הזמן וכו' ובכל זאת אני חושב עליה ומתגעגע כל הזמן וכמעט בוכה כשאני חושב איך ששנינו היינו ילדים וביזבזנו את הדבר היקר הזה שנקרא אהבה
כשעשיתי ניקיון בבית לפני כמה ימים נתקלתי באלבום תמונות של הטיול ללונדון שעשינו יחד. לא הבטתי בו מאז הפרידה. לא רציתי לפתוח אותו. פחדתי מהרגשות שיציפו אותי. הלילה פתחתי אותו. כל תמונה צבטה לי את הלב... הזיכרון שנשאר מתוק והטעם שיש לי עכשיו מר
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
