| |
מלחמת הקיום הפרטית שלי
|
| 12/2006
חוט אחרון? שוב אני מופתע מאיך שהזמן טס. שנה חדשה בפתח. השנה שחלפה הייתה מלאה בדברים חדשים, אבל מבחינתי בעיקר הייתה זו שנת הפרידה. הפרידה שלי ממנה, הפרידה שלי מדברים שהחזיקו אותי כאן. כבר לא נשארו לי כמעט חוטים שקושרים אותי. כמעט. אימצתי חתול לפני שבוע. חתול עם גרביים. אני צופה בו משתובב ומתמלא שמחה ועצב בו זמנית. שמחה כי יש לו אותי ולי אותו ועצב כי החיה הקטנה הזו היא הדבר הכי קרוב שיש לי בחיים. ניתקתי את החוטים שקשרו אותי כדי לא להיות תלוי באף אחד. כי אם אין אני לי מי לי אבל מה קורה כשכבר אין לי אותי? כשכבר אין לי כוחות להחזיק את עצמי?
| |
|