איך החיים יכולים להיות כל כך יפים וכל כך עצובים באותו הזמן? יש כל כך הרבה יופי בעולם אבל מאז שאני לבד כבר קשה לי לראות את העולם ביופיו. נשאר לי רק הניסיון לשמור את הראש מעל המים ולשאר הדברים כבר אין לי כוחות. רק התחלתי ללמוד וכבר הזנחתי את הלימודים, רציתי למצוא אהבה וכבר אין לי כוחות לחפש. זה נשמע מטומטם ואולי זה באמת ככה, אבל פשוט הסוללה שלי ריקה. אני מתחיל לפחד מאוד מהחורף. אם המצב ככה עכשיו מה יהיה בהמשך. כל כך חסר לי מגע אנושי אוהב. אין לי דרישות מיוחדות רק חיבוק מתחת לפוך
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
