יש לי עבודה, שהיא פחות או יותר בדיוק מה שרציתי
אני נמצאת עם בנות שלא ברור לי איך בשבוע אחד יצרנו לנו כזה הווי
אנחנו יודעות כבר די הרבה אחת על השניה, יש לנו בדיחות משותפות
אנחנו מביאות עוגת שוקולד בבוקר יום ראשון ממש כמו שהייתי עושה בצבא
(ואני מודה, שבסוף שבוע אפילו קצת התגעגעתי אליהן...)
4 בנות חדשות, כל אחת היא משהו אחר
לא שנהיה חברות הכי טובות אבל בעבודה זה ממש נחמד
אל השאר אני לא ממש קשורה, חלק נחמדים יותר, חלק פחות
אני לא מספיק זמן שם כדי לדעת...
מה שאני אוהבת בכל זה זה את איך שאני עם עצמי שם
כי בדיוק כשפחדתי שלא יצאו לי יותר מילים מהפה
פתחתי בשיחה עם כל כך הרבה אנשים חדשים
ובדיוק כשחשבתי שאולי אני לוקחת יותר מדי קשה
הדברים הפכו קלים בהרבה
אפילו אחרי לילה שאורכו שעתיים
התרככתי
יש בי רק עוד פחד קטנטן
שמשהו יתפקשש
(באמת שאף פעם לא הייתי בנאדם פסימי)
אבל אני חושבת סוף סוף שאולי יש לאן להתקדם מהמקום בו נתקעתי
ותודה לאל שאני עושה משהו עם עצמי
זה כל כך הרבה יותר בריא לנפש
עכשיו הדבר שהכי חסר לי ברשימה זה פסיכומטרי נורמאלי
ב"ה, ב"ה, ב"ה ...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
