במאית השניה לפני שהוא מבין שזו אני, ולפני שאני מבינה שזה הוא
אני רואה את ההלם הקטן הזה אצלו.
מה שיש ביננו זה דבר יפה,
זה לא שלום מנומס זה שלום מכל הלב.
משום מה זה כל כך לא מובן לי מאליו.
תחושתי היא
הרגש התחלף במשהו אחר
כשאנחנו מסתכלים
אני מרגישה שיש ביננו משהו חזק
שגם עכשיו כשיש לו מישהי אחרת
תחושתי היא
עדיין יש לי את המקום שלי.
אולי הוא כבר לא מרגיש, אולי הוא כבר לא אוהב
אבל כשאנחנו מסתכלים אנחנו יודעים
שהיה ביננו משהו מיוחד
אולי זה לא היה מושלם
אבל זה בהחלט לא היה סתם.
תחושתי
יש עוצמה אילמת, משהו בלתי מוסבר
הוא עושה לי אפילו משהו טוב, הלב שלי מתחמם לקראתו
כשאני רואה אותו אני לא נבהלת, לא נתרעת
אני חושבת על כל מה שהוא ראה והכיר בי
והקירבה והריחוק והקירבה והריחוק
על כל מה שעברנו
כל מה שהוא היה בשבילי
זה יוצר בי חמימות.
אחרי כל הזמן הזה, שהוא אמנם רב אבל רחוק מלהיות נצח
הוא עדיין יקר לי.
ואני מרגישה שגם אני לו.
תחושתי היא
עדיין יש ביננו ניצוץ, הוא לא חלף, הוא פשוט הפך אחר
העיניים האלה לא יכולות לשקר לי.
כשאני באה ללכת אני רואה אותו איתה
אני אפילו לא מרגישה צורך להסתכל
ומאחלת לו מכל הלב
הלוואי שיהיה מאושר .