אז החלטתי סוף סוף להושיב את האחוריים שלי מול המסך הלבן של "עריכת בלוג", ולשפוך את קטעי החיים שהצטברו לי בראש, לפוסט אחד שלם, לתפארת מדינת ישראל.
נתחיל בחדשה טרייה מהיום - דחו לי את הגיוס!
כעת יש לי את כל הקיץ לעצמי, לנוח ולעבוד, ואני הופך לרכוש צה"ל רק ב- 9.9.07. בחצי השנה הראשונה אני לא אהיה רכוש צה"ל טיפוסי, אלא אחד מיוחד כזה, שוחר קד"צ מסכן, שקורע את התחת מ- 7 בבוקר עד 10 בערב בבסמ"ח ברמת-גן, ואז חוזר הביתה לישון, ואז שוב ב- 7 בבוקר בבסיס, וחוזר חלילה. כיף חיים, לא?
כל זה יסתיים כמובן ב- 9 במרץ של שנה הבאה, אז אני הופך להיות חייל לכל דבר: טירונות, ואז הצבה איפה שצה"ל יחליט. 3 שנים סדיר ואז עוד שנתיים וחצי קבע.
בקיצור, אני הולך לצבוע את החיים שלי בירוק למשך 6 שנים. בפעם הבאה שיראו אותי בתור אזרח חופשי, אני אהיה כבר בן 24 וחצי... מתסכל? בהחלט.
*
לפני שבוע בדיוק היה לנו את נשף סיום ביה"ס.
הגענו לביה"ס ב- 7 בערב, בשביל חלוקת תעודות גמר, ספרי מחזור ועוד איזה ספר שירים מוזר, שכלא שבח החליט לתת לנו בתור שי למזכרת, לרגל השחרור ("תקראו שירי א"י, זה אולי ישכיח מלבכם את השנים המרות שלכם פה").
לאחר מכן נתנו לנו בלונים בשלל צבעים (הכיתה שלנו קיבלה דווקא את הצבע הוורוד, נהדר...), וביקשו מאיתנו לעלות למגרש הספורט ולהפריח אותם שם. עכשיו הנה תמונה להמחשה, עד כמה מגוחך נראינו בחליפות, פנים רציניות, ו... בלונים ורודים!
מימין לשמאל: ולאד (Black Crow), איגור (Surface), אלכס, אני, קוסטיה.
אחר כך הייתה הופעה בית-ספרית לא מרשימה בעליל. הרעיון נחמד, אבל יכלו לבצע את זה יותר טוב, ולשיר שירים יותר נורמליים, אבל חייב לציין שחלק מהמופיעים שיחקו מצויין, והיו כמה קטעים מצחיקים.
אחרי ההופעה הייתה לנו שהות של יותר משעה, לעשות מה שבא לנו, כי הנשף היה אמור להתחיל ב- 11 וחצי (ככה חשבנו לפחות), אז בזמן הזה הצטלמנו קצת:
מימין לשמאל למעלה: קטיה, אנה, בלה, ענת. למטה: קיריל ואני.
כשכבר הגענו לגבעתיים (שם היה לנו את הנשף), התברר שעוד לא מכניסים בכלל, וחיכינו בחוץ עד 1 בלילה כמעט.
מימין לשמאל: קטיה, סיוניה, ואני.
מימין לשמאל: אנה, בלה, אני, וקוסטיה.
לבסוף נכנסנו פנימה, לאולם, ואז התברר שבגלל שהגענו לשם בין האחרונים, אז אין מספיק מקומות לכולם, ככה שנאלצנו להצטופף 11 איש, בשולחן לשמונה. ניחא, היה לא רע. המוזיקה הייתה לא לרוחי (צפוי...), אבל זה נשף סיום אחרי הכל, ככה שניסיתי להינות מהמוזיקה המצוייה, בהצלחה יתרה, לדעתי. ה"מחשביסטים" של הכיתה שלנו, שישבו שולחן לידנו, השתכרו כאילו אין מחר, אפילו כאלה שפחות ציפיתי מהם לזה. טוב... אם התנהגות של כיתה י' ("אווו, יש וודקה, בואו נשתכר!!") ממש מוצאת חן בעיניהם, אז שיהיה להם בכיף... אני שתיתי בכמות מספקת כדי שאוכל להינות כמו שצריך, להשתחרר, לרקוד, והכל על ראש צלול.
אנחנו ליד השולחן, די בתחילת הלילה (התמונה לא משהו).
גם לרקוד מותר... (אני ואנה).
לפני 5 ככה, החגיגה הסתיימה, ועלה לנו רעיון בראש: "בואו ניסע לים לראות את הזריחה!", רבע שעה בערך עיכלנו את הרעיון, ומצאנו אותו נחמד למדי, עד שהגיעה ההארה: "הים נמצא במערב!!" XDDDDD LOL (זהו אחד הקטעים שבטח נזכור עוד זמן רב...)
וגם את הנשף נזכור ללא ספק, חוויה של פעם בחיים.
גם אני אזכור את הנשף מצויין, כי הוא גרם לי להבין משהו...
*
בגרויות.
היום הייתה המתכונת בפיזיקה, שלשום הבגרות במתמטיקה. לשניהם הייתה חרישה עצבנית יום לפניי.
קיוויתי להיפטר ממתמטיקה סוף סוף, אז קיוויתי. יותר מ- 65 אני גם ככה לא אוציא במועד הזה, ועם הגשה של 82, מועד ב' מחכה לי (16 ביולי =\, אמצע הקיץ...).
מועד ב' באנגלית לעומת זאת, אני מקווה שלא אצטרך. ככה שאפשר להגיד שאני את האנגלית שלי כבר עשיתי, את האנגלית הבית-ספרית לפחות.
(אפרופו אנגלית - ראיתי הודעה בפורום אחד, של מישהי שהתלוננה שפסלו לה את הבגרות, בגלל שתפסו אותה בזמן שהיא השתמשה בפלא שלה לקבל תשובות באסמס... לשאלון A... קשה קשה. השאלות שם בסגנון "His name is Dani, What is his name?")
*
ותמונה אחרונה לסיום:
ביום של הבגרות במתמטיקה, הגענו לפני, כדי לעשות הפתעה לאליסה ולמסור לה את המתנות לכבוד היומולדת שלה, בצירוף ברכה שנראית בדיוק כמו שאלון בגרות במתמטיקה... D=
אז כאן מנסים לרצוח אותי עם המתנה =\
מימין לשמאל למעלה: קטיה, אליסה, אנה, אולג. למטה: קיריל, אני, סלבה.
ולבסוף, קיץ נעים לכולכם (מי שלא שם לב, הוא כבר התחיל).
יום טוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
