שלום שלום, סוף סוף החלטתי לכתוב פוסט מס' 2, והתכוונתי לעשות זאת כבר שלשום, אחרי הבגרות בהסטוריה, אבל נסיבות מוזרות ומשונות גרמו לכך שהוא ייכתב יומיים אחרי, מקווה שתסלחו לי ולא תנטרו טינה.
אז ככה. כמו שכולם יודעים, הבגרויות הסתיימו סוף סוף, והגיעה התקופה שחיכיתי לה מי יודע כמה חודשים. סוף סוף חופש, קיץ, שמש, חום, הזעה תמידית, סוף. כן, סוף. מכאן אני לא ממשיך, כי הרשימה הולכת לכיוון ממש מעצבן. זהו, עכשיו הבנתי שאני לא אוהב את הקיץ וממש אוהב את החורף. אולי הבנתי את זה גם קודם, אבל כל פעם אני חייב להבין הכל מחדש.
ועכשיו שאלה למשרד החינוך: למה לעזאזל היה צריך לתקוע את החופש הגדול בקיץ? למה? כדי שהילדים המסכנים יקבלו מכות (שמש)?
נכון, עכשיו תענו לי, משרד נכבד, שככה זה בכל העולם, ושללמוד בחום הזה זה בלתי נסבל, ושאפשר ללכת לים, מה שבחורף לא עושים (אפשר גם בחורף אגב, רק אם נולדתם פינגווינים). אז אולי הייתם חושבים, משרד נכבד, להנהיג 2 חופשים, גם בחורף וגם בקיץ? וככה הילדים היו שמחים, וכמות הימים שהיינו לומדים הייתה מצטמצמת בהרבה.
נכון, עכשיו תענו לי, משרד נכבד, שזה לא חינוכי, או לחילופין תענו לי, שדו"ח דברת הבא-עלינו-לרעה, או בעצם בכלל לא בא, כי אף אחד לא הולך לממש אותו, לפחות לא בשנה הבאה. אז הדו"ח הזה קבע לנו חופש של שבוע או שבועיים בחורף. עדיין, זה לא שווה, כי מי ירצה לוותר על חנוכה, שהיה אחד החופשים האהובים תמיד (לפחות עלי). אז משרד נכבד, גם ככה אף פעם לא תשכנעו אותי, אז לא כדאי לנסות, ומה גם שאין לי כוח יותר לבלבל לעצמי ולכם את המוח (אם יש לכם אחד כזה), אז נסגור את הנושא. גם ככה נשאר לי שנתיים ללמוד, נתגבר עליהן.
ולנושא הבא (עלינו לטובה). היסטוריה נגמרה! אין יותר בגרות בהיסטוריה! נאדא! גורנישט!
כנראה ה- 100 שתיכננתי לקבל, יישאר בתור תכנון שלא מומש, כי כבר מצאתי אצלי טעות. לא רצינית, אבל עדיין טעות, שהבוחנים החביבים ישמחו להתנפל על הציון שלי בגללה ולזלול ממנו כמה נקודות. לא נורא. אני לא פרפקציוניסט, וגם 95 או 90 יהיה בסדר גמור.
משהו אחר.
כנראה שבקיץ הזה אני הולך להיות מובטל ומתבטל שוב. ממה שיגורתי כל כך (אימא'לה! עד היכן אני מסוגל להגיע בניסיון להשתמש בשפה גבוהה???). הלכתי ביום ראשון לאותו סופרמרקט שתיכננתי לעבוד בו, או יותר נכון, הבטיחו לי שם עבודה בתור אורז שקיות (לעמוד ליד הקופה ולארוז בשקיות את המצרכים שאנשים קונים. שירות שקיים ממש ברשתות מעטות). באתי לאחראי שמקבל אנשים לעבודהף וממלא עוד מיליון תפקידים, ומה אני שומע ממנו? "אין מקום"... אין מקום?! סליחה אדוני, אבל רק לפני 3 ימים הבטחת לי מקום!!! בקיצור, הציע לי לעבוד בתור סבל במחלקת בשר. הצעה שוויתרתי עליה מיד, כי מי אני שינצלו אותי, לסחוב ארגזים של 20 קילו, תמורת שכר מינימום (אפילו פחות, כי עבור בני 16 וחצי השכר עוד יותר נמוך מהמינימום). לבסוף אמר לי לבוא ביום שלישי או רביעי (היום או מחר), אולי יתפנה מקום. כנראה שאני בכל זאת אלך מחר, אפילו שכבר אבד לי כל החשק לעבוד במקום הזה.
ביום ראשון הלכתי עם החבורה "לחגוג" את סיום הבגרויות. "לחגוג" פה מילה לגמרי לא מתאימה, כי זאת לא הייתה חגיגה אלא השתכרות אחת גדולה. כמו תמיד. מה אני בכלל עושה בחבורת שיכורים, כשבעצם אני אף פעם לא לוקח אפילו טיפת אלכוהול לפה. אלוהים יודע.
עוד מעט אני לא אהיה יותר ילד מסכן עם פנטיום 3. הוזמנו חלקים לשדרוגו. לקח לי 3 ימים להחליט מה בדיוק אני צריך ומה אני רוצה. אבל בסוף מצאתי את העסקה האולטימטיבית, ש- 90 אחוז ממנה אני הולך לממן מכספי הפרטי, את השאר, כנראה אימא שלי.
עוד משהו נחמד יוצא מזה: אחרי שיגיעו החלקים החדשים, יהיו לי מספיק חלקים להרכיב בעצם 2 מחשבים. אחד פנטיום 4, והשני פנטיום 3, שבינתיים יהיה בבית, ואחר כך אני אחליט איך אני נפתר ממנו למרבה במחיר, כי 2 מחשבים בבית זה נחמד, אבל מספיק לי בהחלט אחד.
סוף סוף מצאתי מורה לגיטרה, חבר שלי המליץ לי על אחד טוב. ביום חמישי הולך לשיעור ניסיון.
סוף.
נ.ב. שוב שמתי לב שכתבתי יותר מדי, ובהשוואה לבלוגים אחרים שראיתי, הפוסט שלי ארוך פי הרבה. אבל אני לא מתפלא. כי בזמן שפאנטיק (גור הכלבים שלי) ישן לי על הברכיים ופעם באיזה 5 דקות קם לראות מה זה הדברים האלה שאני לוחץ עליהם כל הזמן, אז כל אחד הולך לכתוב פה הרבה ולהתענג על הרגע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
