לפעמים אני נדהם, כמה עוד שיאים יכולים לשבור הטמטום והשחיתות בממשלה ובכנסת של מדינת ישראל.

כש- 120 ליצנים אינטרסנטים מנהיגים את המדינה, וכל אחד חושב רק איך לחמם את התחת שלו על כיסא בכנסת, יכולה להיות לנו מדינה נורמלית?

הציבור קורא את פניני החוכמה שמובעים בכנסת, מנענע בראשו מצד לצד במחשבה של "מצב קשה קשה", וממשיך בענייניו.

בינתים, בבניין הכנסת, מאשרים חוקים מגוחכים, מעלים הצעות מטומטמות, שלמרבה הפלא (או לא למרבה הפלא) זוכות לתמיכה רחבה, וכמובן, כשאיזה ח"כ מנסה להבריק, ומעלה חוק נדרש והגיוני, אך שלא עולה בקנה מידה אחד עם המשחקים הפוליטיים בממשלה, חוק כזה לא יעבור. חד וחלק. ברית המועצות, גרסת 2007, בארץ הקודש.

רק בכנסת שלנו, אנו שומעים לראשונה על עובדת קיומו של ח"כ אלמוני ממפלגת הגמלאים (!), בהקשר של פרשת הטרדה מינית (!!!)

רק בכנסת שלנו, יכולה ליפול הצעת חוק, הבאה למנוע שחיתות, ושנהגתה כתוצאה מניסיון מר עם רמטכ"ל כושל, שמכירת תיק המניות שלו עמדה בסדר עדיפות גבוה יותר, מגורל המדינה. 
רק בכנסת שלנו, יכול לעבור חוק אינטרסנטי עם מראה של חוק חשוב. נראה לכם לח"כים באמת אכפת אם רוכבי האופניים ילבשו קסדה? מה שמעניין אותם זה עוד הסכם מתחת לשולחן עם יבואני הקסדות, שיביא לאותם ח"כים עוד מזומנים לכיס.

רק במדינה שלנו, ח"כים, ראשי ממשלה, נשיאים, יכולים להיות מואשמים בפשעים כאלה ואחרים, אך הם בחיים לא יתפטרו, כל עוד לא יכריחו אותם. הכיסא חשוב מטיפת הכבוד.

רק בממשלה שלנו, יכולים להרכיב את אחד מתקציבי המדינה הגרועים ביותר, שפוגע בכל שכבה חלשה שרק אפשר, בצורה גרועה פי כמה אף משנות המיתון של תחילת העשור, ועוד כשמצב המשק סביר לחלוטין, ואחרי כל זאת עוד לקרוא לתקציב "חברתי-כלכלי"??!?!? צריך לתת לשר האוצר שלנו בעיטה הגונה, שתעיף אותו הרחק מהכיסא שלו, ועדיף גם הרחק מהכנסת בכלל. שילך לעשות תקציב חברתי לנכדים שלו, ושיקצץ להם קצת מכמות משחקי המחשב שהוא קונה להם.

אחרי זה עוד בוכים על הזוועות בתקופת נתניהו כשר אוצר?! "הזוועות" האלה הן גן-עדן בהשוואה למצב כיום...

אם חוק ההסדרים הנורא הזה יעבור, זה סימן שהגיע הזמן לברוח מהארץ הזאת... חד וחלק.

סוף חפירת פוליטיקה עצבנית למדי.

(להקה נהדרת, ממליץ בחום).

אז מה קורה בימינו אנו?

כן, אני לא אתחיל לחפור שביום שישי חגגנו יומולדת ללאה ותקפו אותנו רוסים שיכורים עם שברי בקבוקים ביד + ערסים + מוזרונים שונים אחרים... כי את זה כולם כבר יודעים... ומי שעדיין לא, מסיבה כלשהי, מוזמן לקרוא בבלוג של ווליד.

מחכה לתמונות מהיום הזה... לפרסם יותר תמונות במקום הזה לא יזיק.

-=-==-===-====-=====-

ביום ראשון היינו ביום חילות בתל השומר. חוץ מלעבור בביתן של כל חיל ולראות סרטים על כל אחד מהם, לא עשינו כלום. צילמתי משם רק כמה תמונות נחמדות:

חחח עוד תמונה עם מרכבה כלשהו לאוסף... חסר לי רק עכשיו להצטלם עם 1 ו- 2... בשביל האוסף המלא.

מנחשים מי זה? נכון! זה דימה... אבל הפעם בגרסה צבאית. (לדימה בגרסתו האזרחית נא לעיין בבלוג של ווליד כמובן).

-=-==-===-====-=====-

נידבו אותי להיות כותב טקסטים בשביל מסיבת הסיום של התיכון. נכון נחמד? חחח אעלק... אם עוד היו לי רעיונות מה לעשות.

-=-==-===-====-=====-

לוגו זמני ומושקע יותר ל- Kvlt Throne, וגם בקרוב חומר חדש.

(קרדיט לרפי על עיצוב הלוגו):

היה לי הרבה מה להגיד על יום הזיכרון... אבל כרגיל מפאת חוסר זמן זה לא יצא, אולי בשנה הבאה.

אז מה עם יום העצמאות?

חג נחמד שמזכיר לנו את הזמנים שלא הייתה לנו מדינה, ומלמד עד כמה רע היה אז... כאילו שעכשיו טוב.

אהבתי אתמול את הסקר בוואלה, שבו שאלו שאלה פשוטה ומוזרה: "58 לעצמאות ישראל?"

והיו 2 אפשרויות לבחירה, "שהחיינו וקיימנו" או "זו עצמאות זו?".

האמת, אני פטריוט, אבל כל כך נמשכתי להצביע אפשרות 2 שהגדירה את מצבנו בצורה לגמרי מדוייקת, עדיין, הצד הפטריוטי ניצח והצבעתי 1.

אחר כך הגיעו התוצאות, 8000 ומשהו איש הצביעו... 58 אחוז בחרו אפשרות א', ו- 42 (!!!) אחוז בחרו אפשרות ב', עכשיו אם ניקח את זה כאחוז מייצג מתוך כל האוכלוסיה, או לפחות מהאוכלוסיה היהודית (5 וחצי מיליון בערך), זה אומר ש- 2.31 מיליון איש סבורים שאין לנו עצמאות נורמלית. נחמד, נחמד לדעת.

אם כבר התחלנו עם וואלה, אז היום ראיתי שם עוד מאמר שפורסם ע"י איזה היסטוריון, או להיפך חוזה עתידות, שכתב 2 תסריטים אפשריים למלחמה גרעינית עם איראן. אחד מהם אהבתי, דווקא תסריט מלא אקשן, שמנבא שבעוד 10 חודשים איראן תזרוק עלינו 12 טילים עם ראשי נפץ גרעיניים (כאן זה מתרחק מהמציאות, כי אם אפילו איראן תתאמץ מאוד, יקח לה 3-4 שנים להביא את ראשי הנפץ שלה ליכולת טכנולוגית של תקיפה). אבל כל השאר ממש מרתק: טילי החץ של ישראל מיירטים 8 מתוך ה- 12, זה אומר ש- 4 טילים בדרכם ל...... ראשים שלנו. ואז קורה המהלך הכל כך דרמטי... אולמרט לוחץ על הכפתור, ומשגר את כל עוצמת הגרעין של ישראל (ותאמינו יש הרבה עוצמה) מתוך חמת זעם על עריה הגדולות של איראן, ואז כולנו שמחים ועליזים, או בעצם כמעט כולנו, כי כש- 4 טילים גרעיניים יפלחו את מרכז תל-אביב, אני לא חושב שלאותם אנשים הנמצאים ברדיוס... לא, לא צריך גם רדיוס. פשוט לכל האנשים הגרים בגוש-דן כבר לא יהיה אכפת אם ישראל נתנה לאחמדימג'נון טיל בראש... העיקר שבגלל הטילים שלהם, לנו כבר לא יהיה ראש, ואם אפילו עוד ישאר ראש, השאר "יעלם" תוך כמה חודשים.

בקיצור, נעזוב את הזוועות, כי אני אפילו מתחיל להפחיד את עצמי עם סיפורים כאלה, שום אחמדי-משמו לא יזרוק עלינו שום טיל ושום שמיל (לפחות בשנה-שנתיים הקרובות... ואחר כך, אני כבר לא ערב... מוהאהאהא).

ועכשיו נעזוב את הסטטיסטיקה ואת הפַרְסִים לנפשם, לא רוצה להפוך גם את הפוסט הזה למאמר הסטורי (ע"ע פוסט יום השואה).

מעדיף להזכיר במילה או שתיים את ערב יום העצמאות, שבהשוואה לשנים קודמות דווקא לא ממש הצליח בגלל בעיות שונות ומשונות.

השנה עשיתי ניסיון לצאת לטייל עם 2 חבורות מ-2 מקומות שונים ובעלי אופי שונה (כמתברר), הניסיון הזה לא עלה יפה ברובו, חוץ מכמה יציאות מן הכלל. אין מה לעשות, זה מה שקורה שמתאספת קבוצה של "פריקים" (אוחח... אני לא סובל את המילה הזאת, אבל אני לא מצליח לחשוב על הגדרה אחרת), עם קבוצה של מדעיסטים ומחשביסטים (נעים מאוד, גם מחשביסטים אצלינו הם חצי מדעיסטים).

ועוד בייחוד כשבתוך הקבוצה הזאת קיים חבר אחד שלי שהוא פרופוגנדיסט-דמאגוג, שלא מסכים עם כל מה שהוא לא אוהב (מוזיקה, סגנון, לבוש וכו') ושוכח להסתכל על עצמו בדרך. קיצור... מוזרון.

ככה יצא שהחלק הראשון של החבורה לא הרגיש כל כך בנוח עם החלק השני, אבל אחר כך זה די הסתדר. 

לבסוף הכל התפקשש שוב, אבל הפעם מסיבות רבות שרובן אישיות ולא לציטוט.

לסיכום, למדתי מספיק לקח מהיום הזה, ויש לי עוד לסגור כמה קצוות לא סגורים, שקשורים ישירות לאותו היום.

לא נורא, לא הכל מושלם בחיים.

>>>>>>>>>

יום למחרת, 4.5.06, שעה 18:30 בערך.

השארתי אתמול את הפוסט לא גמור ופשוט הלכתי לישון, אז אפשר להמשיך קצת היום.

אחרי שחזרתי היום מהבצפר, אני מוצא בתיבת הדואר מכתב מ......... הצבא, כמובן. בהתחלה הייתי בטוח שזה עוד צו גיוס, הרביעי במספר. אבל כשהתבוננתי במעטפה, ראיתי שהיא מסוג אחר, עם כיתוב קצת שונה וללא אותה רשמיות של צו גיוס. הייתי בטוח שזה איזה צו גיוס מסוג אחר או השד יודע מה, אבל על המעטפה מצד שמאל באותו מקום שצריך להיות הכיתוב "צבא ההגנה לישראל, דואר רשמי" באותיות של מודעת אבל, הפעם היה כיתוב אחר לגמרי באותיות ידידותיות בצבע ירוק: "איתור חמ"ן" עם סמל מוזר שלא ראיתי בחיים. מה זה "איתור חמ"ן" גם לא ידעתי, חוץ מהעובדה שזה מתאים פיקס לראשי תיבות של "איתור חמודים, מצחיקים, נחמדים" ואם זה כך, זה אומר שהצבא לא מצא את האדם הנכון.

אחרי דקה, שבמהלכה פתחתי את המכתב ברוב סקרנות, התברר שהצבא בכלל לא רוצה לא חמודים ולא מצחיקים (עובדה, אין כאלה בצה"ל), הצבא הענייני שלנו מחפש אנשים ל... חיל מודיעין.

בקיצור, התבשרתי שמזמינים אותי למבחני מיון לחיל המודיעין ב- 11 ביוני. כשסיפרתי לאימא שלי, המילה מודיעין נקשרה לה בן-רגע למילה ריגול, ומצאתי את עצמי מתווכח איתה שלא, צה"ל לא מתכוון לשלוח אותי לאיראן, לרגל אחרי הנשק הגרעיני המתפתח שלהם. לא נורא, אף פעם לא חלמתי להיות אלי כהן מספר 2, אז לא הפסדתי הרבה.

עכשיו נשאר לברר אם זה אני היחיד והמיוחד, שנפל עליו האושר להיות מזומן למבחנים כאלה, או שזימונים כאלה שולחים לכל מי שהפרופיל שלו 64 ומטה והוא לא ערס (כלומר בן-אדם, שרמת המשכל שלו היא מעל האפס המוחלט). עכשיו אני מתלבט אם ללכת לזה או לא, כי בין כה וכה אם אני אלך לעתודת שפות, אז אני אנחת בסופו של דבר במודיעין, אבל עם הבדל אחד מאלה שהולכים לשם ישר, אני אהיה סג"מ עם תואר ראשון בכיס, והם יהיו טוראים ואחר כך רב"טים קטנים ומסכנים.

לכן אם המודיעין יצליח לשים עלי את ידו מתישהו, זה כנראה יהיה רק אחרי 3 שנות אוניברסיטה. בהחלט שווה את המאמץ.

את המחשבות על הצבא נדחה לזמן אחר, עכשיו מה שמשגע אותי זאת המתכונת בטמטומטיקה שהיא בדיוק בעוד 3 ימים...

והיא תפתח גם את השבוע הבא שהוא כולו חופש, ו- 3 מתכונות.

האחרונה (היסטוריה, שישי הבא) מפחידה אותי הכי פחות, אבל לפניה יש עוד את מתמטיקה כמו שנאמר קודם, וגם מדעי מחשב, שגם לזה צריך להתכונן היטב, כי פעם אחרונה שעשיתי מבחן כלשהו (טרום מגן) במקצוע הזה קיבלתי 74....=(

בררר.... השבוע הולך להיות מעצבן.

ועכשיו נשים סוף לחפירה, ונתחיל עם חרישה, אבל זה כבר יהיה מחוץ לפריים של הבלוג.

יום טוב.