שלום לכל קוראי הבלוג הנחמדים (למי שמכיר אותי... וגם למי שלא).

עבר בדיוק חודש מאז שכתבתי את הפוסט האחרון פה, וזה נותן רמז עבה על עד-כמה-אני-אוהב-את-הבלוג-הזה.... נו מובן. לא?

אז נעבור לעניין... החלטתי לכתוב מין פוסט מסכם ומכליל של כל מה שרציתי לכתוב בחודש האחרון ולא כתבתי \ כמעט כתבתי.

אז קודם כל:

2005

שנה די בינונית + (פלוס) מבחינתי. אבל אפילו עם היותה בינונית, עדיין הייתי מגדיר אותה בתור הטובה מבין כל השנים האחרונות, מכל הבחינות.

מבחינה לימודית - השנה עשיתי את הבגרויות הראשונות שלי, כולן היו מוצלחות לדעתי (ציונים גבוהים מ- 90). לצערי את החלק השני של השנה הרסתי מהבחינה הזאת לגמרי (עיין ערך נכשל במתמטיקה במחצית), אבל אני כל כך מקווה שאני אצא מזה... הרי שנה שעברה הצלחתי, למה שהשנה לא?

מבחינה חברתית - שנה די רגילה, אולי טובה יותר מהשנתיים הקודמות (זה לא אומר שהתחלתי לאהוב את שבח, זה רק אומר שהתחלתי לשים *** אחד גדול על בית הכלא הזה, והבנתי שקיים גם עולם מחוץ לכותליו).

הקמתי בשביל עצמי מעגל חברים שונה ומגוון, מכל "שכבות האוכלוסייה": פריקים, סטייליסטים, אנשים מוזרים אבל מעניינים, ואפילו פקאצות, או אולי פקאצה בודדת (ששומעת גם מטאל כמתברר).

והעובדה שאני מסתדר עם כולם, רק מוכיחה לי שאני לא יכול לשייך את עצמי לשום קטיגוריה, כמה שאני רק לא אנסה...

מבחינה משפחתית - השנה הטובה ביותר מאז שאני זוכר את עצמי... נו לא אפרט פה, הרוב יודעים במה מדובר, מי שלא, מוזמן להתעניין וכל השאר, לא ממש יעניין אותם.

מבחינה אחרת - כלום, ומתי היה טוב? אבל מה שכן, שהשנה היה הגרוע מכל, ללא ספק. לא יכולתי לשער שאני אתחיל לשנוא את גיל 16 בכלל לפני שנהיתי בן 17... 

מקווה לשכוח בהקדם. לא אכפת לי כבר, פיתחתי חסינות. לפחות זה.

ופה נשחיל משהו קטן לפני שנעבור לדבר על 2006...

ביום חמישי, הייתי עם כל החבר'ה בהופעה היחידה הנורמלית שהלכתי אליה השנה, ועדיין מוכרח להגיד שאת רובה (או אם נדייק, 2 שליש ממנה) לא אהבתי, בלשון המעטה, ואני לא מבין איך הצלחתי לסבול אותה...

הייתה להקת וונאביז אחת (Seven Percent Mind Usage - חחח השם אומר קצת אמת עליהם), שניסתה להידמות בסגנון ל- MESUGGAH ו DILLINGER ESCAPE PLAN, שאני חייב להגיד שהן להקות אדירות בסגנון המיוחד שבו הן יוצרות את המוזיקה שלהן. אז להקת מוזרונים ישראלית יקרה, לפני שאתם מנסים להגיע אפילו לכפות הרגליים של הלהקות שציינתי קודם, כדאי לכם ללמוד ליצור מוזיקה, ובייחוד ג'אנר מסובך כמו זה. 

על "בצפר" אין לי מה להגיד, חוץ מזה שאני לא אוהב אותם בשיט. חוץ אולי מהשיר הראשון, שאותו די הכרתי, כל השאר היה גועל נפש מחריש אוזניים שגרם לצלצול מעצבן במשך כל היום שלמחרת. עכשיו אני יודע, להופעות כאלה, אני לא הולך יותר, נקודה.

את הלהקה שלישית, USLESS ID, דווקא אפשר לציין לטובה. למרות כל הפאשלות שקרו שם לא באשמתם, עדיין הם דפקו הופעה שעולה במיליון רמות על ההופעות של 2 הלהקות הקודמות. לא שאני כל כך אוהב את הסגנון, אבל זו לפחות מוזיקה שנעים ואפשר לשמוע. 

2006... מה אני רוצה מעצמי ומתכנן השנה?

קודם כל, לשחזר את ההצלחה בבגרויות מהשנה שעברה. השנה כמובן זה יהיה הרבה יותר קשה, כיוון שיש לנו 7 בגרויות, ורובן הכי מעצבנות (פיזיקה ומתמטיקה למשל).

נקסט איים - לעשות את הפסיכי-מטרי הזה ולעבור אותו ללא בזבוז מיותר של כסף. יש לי כמובן הזדמנות לגשת אליו באפריל, אבל הקורס של זה בבצפר מתחיל רק אחרי, אז יש מצב שאני אגש בקיץ.

אחרי כל הבגרויות (במידה והן יהיו מוצלחות כמובן), אני מתכנן לנצל את הקיץ וללמוד לרישיון, ולמה רישיון? סיבות רבות...

ואחרון לכל, וכנראה זה הדבר שבאמת לא יצא, לפחות לא השנה, כי אין לי גם זמן, וזה להקים להקה, כמו שתיכננתי. כדי להקים להקה צריך לעבור עוד דרך ארוכה, ובהתחשב בזמן שיש לי, הדרך נראית אפילו אינסופית... נקווה לטוב.

ובינתיים, נגמר החופש, והיום חזרנו ללמוד שוב (אני כותב את השורות האלו יום אחרי התאריך שרשום בתחתית הפוסט). עד פורים אין חופשים, ובעצם בכלל אין חופשים, כי אחר כך הבגרויות... שיט אחד גדול.

~~~~~~~~

זה כל מה שהיה לי להגיד לחודש הזה... סתם, סתם... אשתדל לכתוב פה יותר.

יום טוב לכולם.