חיי השיגרתיים המשיכו להם כרגיל..אך החלטתי שלא עוד! במבט לאחור..לשנה המושלמת שחוויתי שנה שעברה..שנה שאני כל כך מתגעגעת אליה. אבל החלטתי שבהתאם לגישה החדשה אני לא נותנת לשום דבר לדכא אותי..אין יותר ממה לפחד-צריך להעיז. על כן,מבצע "צא לדייטים,קירוב חברים והשגת חיים שוב" יצא לדרך. ניסיון לחדש קשר עם חברים ישנים <לא תמיד טובים> שהקשר איתם התרופף דווקא נשא פירות..אבל החשוב מכל זה הקשר החזק שקצת חלה עם בייבי-לא יאומן כמה אני אוהבת את הבנאדם הזה..בחור יחיד במינו..והגרוע מכל שכשהיה לי צ'אנס נתתי לו לחמוק..ואף יותר גרוע-גרמתי לו להבין שהוא מאוהב במישהי אחרת.כן כן שמעתם טוב.די שיכנעתי אותו להכיר בזה.מי אמר שלהגיד את האמת זה דבר טוב?!?!

אבל האמת שדי הבנתי..עוד אז שהוא בסך הכל בנאדם שכבש אותי באישיות מדהימה.אפילו הגילוי שיש לו חברה חדשה לא הזיז לי..עד שהוא הסביר לי שכל מה שהיא הייתה צריכה לעשות זה להגיד לו שהיא מעוניינת בו.על כן המסקנה-אל תפחדי להגיד לבחור שמאוהב בחברה שלך שאת מעוניינת בו.מאוהב זה לא קיר! בנוסף,לפני שבוע <ושאף אחד לא יהרוג אותי>אני וקרנפי רבנו.בפעם המאה בערך.אבל אני חושבת שזה פשוט היה הסוף של כל הקשר הזה..שהיה קשר כל כך עמוק מצד אחד ומצד שני כל כך פגום.אבל אני חושבת שלראשונה אני שלמה עם זה.ובאמת מוכנה לתת לקשר הזה לגסוס ולנו להתרחק.נתתי יותר מידי צ'אנסים לבנאדם שלא באמת אכפת לו . אך נמשיך במסעי.את השבוע האחרון ביליתי בלעשות כמה שיותר..ומאחר ורוב חבריי בצבא האופציה היחידה שנראתה הייתה דייטים.אבל..הביטחון העצמי שלי עדיין בשיקום והערכה העצמית שלי גם היא די בשפל..אז החלטתי לפגוש ידיד ברגילה ותו לא. אחרי הכל לא ראיתי את הבנאדם קרוב לשנתיים..בערך מאז שהוא התגייס.מהר מאוד זה הפך להיות ממפגש לדייט..למרות שזה הרגיש כאילו אני עם "החבר-שלי-מזה-שנה"...הרגשתי כל כך נוח עם בנאדם שלא ראיתי כל כך הרבה זמן..מהדקה הראשונה לאחרונה..בלי כל צורך להעמיד פנים או לנסות להרשים..פשוט להיות עצמי. ה"מפגש" הפך למוזר יותר מרגע לרגע..כל מיני עקיצות קטנות ומרומזות..טיזינג..גילויי חיבה לא מוסברים שבאופן טבעי היו די מרתיעים אותי..אבל הם לא!מצאתי את עצמי נמשכת לבחור שהוא שונה לחלוטין מכל מה שאי פעם חשבתי שאני ארצה..הבחור לא רזה..הוא לא מלא..הוא מסה..כן,זו המילה.לא עיניים כחולות או שיער שטני מלא ברק..גם לא איזה בחור חתיך וגבוה..פשוט בחור מאוד מאוד סטנדרטי שסביר להניח שבחיים לא הייתי מעיפה בו מבט שני אילולא הכרתי אותו.וזה נשמע שיטחי לחלוטין במיוחד לאור העובדה שיצאתי עם סיני בעבר-אין דרך טובה יותר להוכיח שאת לא שיטחית יותר מלצאת עם סינ-חוק מס' 4758. לאחר יום שלם שהכל כמעט קרה אבל בעצם לא קרה..חזרתי עם תחושת בלבול נוראית. אבל החלטתי שלשם שינוי לא משנה מה זה היה או לא היה-לא הורסים שוב ידידות!

עד הפעם הבאה-אני שסוף סוף נפטרה מהשיגרה.