another brick in the wall

כשאתם מרגישים שהכל הולך ונרקב,

כשאתם מרגישים שאין לכם לאן ללכת,

כשאתם מרגישים שאף אחד לא מאמין לכם,

כשאתם מרגישים שהכל מתפוצץ לכם בפרצוף,

כשאתם מרגישים שאתם לבד,

כשאתם מרגישים שכל מה שעשיתם היה לשווא,

כשאתם מרגישים שאין לכם כבר מה לעשות,

כשאתם מרגישים שכל מי שאוהב אותכם הלך,

כשאתם מרגישים שמה שאתם רוצים נעלם,

כשאתם מרגישים שאתם נופלים לבור שחור ועמוק,

תעצרו שנייה, תנשמו.

תחשבו טוב על מה כן היה, ולא על מה לא.

והיו דברים, בטוח.

כי לכל אדם יש משהו, שהוא שומר למקרה חירום, בכיס קטן, משהו שבו הוא נחזק כשהוא צריך, משהו טוב.

ולחלק מהאנשים יותר קשה למצוא את הדבר הזה, ולחלק קל, אבל לכולם יש.

אז אם אתם מרגישים שאתם נופלים לבור שחור ועמוק,

תעצרו שנייה, תנשמו, ותחפשו את הדבר הזה, שמוחבא לכם בכיס הקטן.

אוף.

כתבתי את זה עכשיו, אבל חשבתי מלפני זה.

למה כל כך קשה לי לדבר עם אנשים? למה אני לא יכולה לפשוט להגיד להן את מה שאני מרגישה?

כן, אני רוצה, אבל לא יכולה.

זה סתם בלוג פתחתי כדי לפרסם משהו, אבל לא יודעת, בא לי לכתוב.

מה דעתכם?

ואני מצפה לתגובות.

אני לא נראה לי באמת מרגישה ככה. סתם כתבתי.