My own place of misery

אין הרגשה יותר טובה מלהשלים שעות שינה ולחסל את העיפות סופית..במיוחד כשמתעוררים אחרי 20 שעות שינה ליום שישי שלא צריך ללכת לבית הספר בו ובכלל לסוף שבוע. עכשיו אני מבין כמה באמת חשובה משמעות המושג 'סוף שבוע' שוב. ובנוסף לכל זה בשבוע הבא כמעט שלא לומדים וכנ"ל בשבוע שאחריו, הייתי אומר שמישהו מנסה לרמוז לי משהו..אבל אני עדיין עייף מדי מלהבין.

עוד משנה שעברה סוף פברואר-תחילת מרץ זכורה לי כתקופה עמוסה בפעילויות ושמייד אחריה הגיע פסח ונגמרה השנה, השנה עוד יש בגרויות...נקווה לטוב...

נכון לעכשיו יש לי חיים! אבל יש לי הורים נאצים.., כן זה התירוץ לזמן הקרוב, פשוט מפחיד איך דברים לפעמים חוזרים על עצמם...