"רופא אמר לי את זה...הא לא...בעצם אמא שלי...הא...לא לא... סבתא שלי...הא נכון היא רופאה..." (מה היא אמרה בדיוק אתם לא רוצים לדעת)
"דא דיגיניראט פוטין!..."
"תראה מה הטלויזיה שלך עשתה לה..היא נראת שמנה..תראה איזה רגליים..."
"אולי אני אוכל קשה של מישהו?..."
"משלוחי סמים זה ברחוב השני.."
"...פריק צ'ילדרן אוף בודום.."
"...אז אני אקרא את הספר ואתה תחלק לפריקים..."
"כמה דיסלקט אפשר להיות?..." "הא..זה בגלל שאנה ארונוב רוקדת בערוץ 2 עכשיו..."
"מה חרא?" "שיש לך כבר זקן...לי יש רק שערות שיבא זה הכי מקרב אותי לזקן"
"המורה שלך שומעת מטאל?" "לא, אבל אני רוצה להשמיעה לה כמה שירים" "מי יודע אולי בסוף תהפוך אותה לגותית אפלה וקשוחה..."
הזמן אוזל, החופש עובר מהר מדי. השעמום כבר מכאיב לי, ומצד אחד אני רוצה את ספטמבר כאן ועכשיו. ובמקביל, מצד שני, ממש לא..אני צריך שאוגוסט ימשך עוד חודש לפחות..אני צריך לנוח, מה שתכנתי לחופש וממש לא הספקתי. זה באמת החופש הגדול הכי לחוץ ומעצבן שהיה לי אי פעם, אבל במקביל מצד שני החופש הגדול הכי כפי.
פתחתי טבעת דראקוניאן פריקים שלי, אז הצטרפו בהמוניכם...
והיי! עברתי את ה2,000 כניסות!
פלאות אנשים וסיום חופש נעים,
בן אדם שלא עדכן 10 ימים+.
עריכה:
http://news.msn.co.il/news/WorldNews/General/200608/20060809143756.htm?inter=1
כולנו עומדים למות וסוף העולום סוף סוף הגיע...משמע מחר כולנו נכחד, משמע לא צריך לעשות את העבודה באנגלית! הידד!
מוות נעים וזריז לכולם :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
