My own place of misery

01:05 בלילה, היה מושלם, משהו בהתנהגות שלי היום גרם לי לרשום על זה שיר..

תהום של ערפל!

אני יושב פה ומחכה
שואל את עצמי
מתי זה כבר יקרה
מעבד תחושה
שואל ועונה
כמו מקשה של טמטום
זה שוב פעם עולה

מאבד כיוון
מאבד שליטה
סובל מחוסר הבנה
אני כבר לא יודע
מה אני רוצה
עונה לעצמי
אני לא מתמצא

פזמון(פעמיים):
לפעמים אני חושב
שאני נופל
לתוך תהום עמוק
של ערפל
ואז בסוף אני מוצא
את עצמי שואל
מי אני 
מה אני
לעזאזל

מחשבות אחרונות
שאלות טיפשיות
מחשבות שטותיות
מילים כדרבנות

מחפש משמעות
מחפש עוד סיבה
אולי אחת קרובה
או עדיף את הפשוטה

אין אמתיות
כולם פה צבועים
אין אפילו אחד
שיגיד הכל בפנים

כמה קשה
זה כבר יכול להיות
לתכנן את המחר
לא טעויות
לסדר את הבלגן
להחזיר עטרה ליושנה
ולנסות להתחיל הכל מהתחלה
לפתוח בלי חשש
עוד דף חדש
נקי ולבלן ממש!

פזמון(פעמיים):
לפעמים אני חושב
שאני נופל
לתוך תהום עמוק
של ערפל...

הרגשה של שמחה
של סיפוק מלא
ללא מודעות  בכלל
למה שקורה
חיים  בתוך בועה
מאבדים עשתונות
לא זה לא נורא
כמה רע זה יכול להיות

יד לחוצת יד
עוד תרגול אחרון
מביט לבד על המראה
לפני שהולך לישון
שואל את עצמי
את אותה שאלה
שעניתי עליה
בצורה לא ברורה

פזמון (שלוש פעמים):
לפעמים אני חושב
שאני נופל
לתוך תהום עמוק
של ערפל...