ביום שישי בבוקר קמתי (אחרי 4 שעות שינה, צריך היה לאפות עוגה בלילה) שמחה ומרוצה בדרכי למפגש הפורום של טכסטיל וליבוד אצל פרפרים. נתחיל ונגיד שמבחינה אובייקטיבית היה מפגש מעולה ותודה רבה למארגנות ולמארחת! אבל אני לא אובייקטיבית כי הבוקר שלי נראה קצת אחרת. 5 דקות לפני שהגעתי אורי התקשר אליי, ביקשתי ממנו שיתקשר מיד ברגע שיתעורר. הסיבה לבהילות היתה שרציתי שיבדוק לי אם הגיעו במייל תוצאות ההגרלה לסבב הפנימית, הייתי בטוחה שזה עוד יקח זמן אבל מסתבר שברגע שהוא פתח את המחשב חיכה המייל של התוצאות.

לחץ!

הבחור התחיל להקריא: "טוב, אני רואה שאת לא באיכילוב א'... גם לא באיכילוב ה'..."

אני: "תגיד אתה נורמלי? מה אתה עושה לי פה?! עינוי סיני? תעשה חיפוש מהיר על השם שלי, אני לא רוצה לשמוע על כל המחלקות שפיספסתי!"

הבחור: "טוב רגע........... אסף הרופא פנימית ב'"

אני: "מה? אתה בטוח"

הבחור בודק שוב, אכן בטוח.

משם הייתי מזועזעת קשות (יש עוד כמה פרטים פיקנטים לסיפור אותם אעדיף לא לרשום כאן) כבר חניתי ליד הבית של פרפרים וחשבתי ברצינות לעשות אחורה פנה ולחזור לבכות בבית.

מתוך 22 אופציות זאת היתה העדיפות ה18 שלי! 18!!!

נכנסתי סהרורית משהו לבית של קרן, אני גם ככה די ביישנית מטבעי אז עוד לעשות מינגילנג במצבי השברירי היה ממש לא לעניין... בסוף יצא לי לדבר עם כמה בנות ולהכיר כמה אנשים נחמדים מאוד... אבל בסופו של דבר, תוצאות ההגרלה מאוד העכירו  על האוירה. נוסיף לזה שאף אחד לא נגע בעוגה שעמלתי עליה כ"כ באמצע הלילה וגם נרשם חוסר התלהבות מרשים להחלפת ספרון המחטים שלי... לא היום הכי מוצלח שלי (אני יודעת, אני נשמעת פה פולניה להפליא ).

הנה בכל זאת כמה תמונות של הספרון:

(הערות לעצמי - לחשב טוב יותר כדי שהאפליקציה תצא באמצע, לוותר על מילוי הלבד בין שכבות הבד, הוא יצא קצת צ'אנקי מידי, לחבר את האפליקציה עם פליזלין דו"צ ולא רק ע"י תפירה)