את יודעת,הייתי יושבת מולך ומזילה דמעה ומקווה שתראי. רציתי שתראי שנגעת בי, שחדרת מעבר לעור הקשה שלי והצלחת להכניס קצת חום.
ועכשיו העצבות והחסך התחלפו בקיום של כל הדברים האלו שאת מדברת עליהם. אז ישבתי מולך, שנית ושלישית וקיוויתי שתראי אותנו אוחזים ידיים. רציתי שתראי אותי מתבגרת מולך. כמו שאני רואה אותך מפעם לפעם, קצת מתבגרת.
באמת שרציתי שתראי שאני מאושרת, רציתי שתשמחי בשבילי.
ושוב ישבתי מולך, הקשבתי לכל הדברים האלו, כל מה שאת אומרת ואיך שאת אומרת, הרגשתי כהרגלי את הרעידות בגוף, את הצמרמורות ואת תחושת הריחוף. הקשבתי לוואלס, ולפולק ולרוק ולקלאסיקה, ונתתי לזה לחלחל. והוא ישב לידי, כנראה גם מקשיב בדריכות.
הרגשתי את האושר מגיע משני עולמות שונים שתמיד נראו לי נחוצים לחיות בזוג.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
