כן. טוב אז שוב חוזרת אותה הרגשה של נמאס ההרגשה הזאת שאני כל כך שונאת ואולי זה בגלל שבדיוק התחילה שנה חדשה ואולי הפעם היא דווקא דיי מוצדקת...
נמאס לי כבר שלא מתיחסים אלי ושלוקחים אותי כמובן מאליו כאילו שאני לא אפגע נמאס לי שמשאירים אותי לבד בהפסקות ושוכחים שאני בכלל קיימת ואז אני צריכה להתחיל לחפש את עצמי ולהתקשר אלף פעם לחברות שלי שגם לא עונות ואז אין לי מה לעשות בהפסקה ואני מוצאת את עצמי סתם מסתובבת לבד כמו איזה חתיכת בדדניקית מסכנה שאני שונאת שאנשים חושבים עלי ככה שאני מסכנה או שאין לי חברים
הייתה לחברה שלי השבוע יומולדת וכאילו אני נורא שמחתי בשבילה כי זאת חברה נורא טובה שלי וחודש לפני זה כבר התארגנתי והכנתי לה דברים ליומולדת כל מיני דברים נחמדים כאלה וחברות שלי כמובן עזרו לי במשהו ואפילו עשינו לה מסיבת הפתעה שהייתה בבית שלי והרגשתי שהיא ממש חברה טובה שלי והיא באמת הודתה לי מאוד אבל כאילו יום אחרי דיברתי איתה באייסי והיה ממש נחמד אבל אז חברה אחרת שלי באה אליה ואז היא כבר לא התיחסה אלי ואפשר באמת להבין את זה כי הן למדו למבחן והכל אבל אז היום בהפסקה הן לא יצאו בראשונה כי הן היו במבחן ובהפסקה השנייה לא מצאתי אותן בכלל והתקשרתי אליהן אבל הן לא עונות ואח"כ הבנתי בכלל שהן כבר הלכו הביתה הבריזו מהשיעור הבא וזה נותן הרגשה של כמה שאני לא אנסה הן לא יראו בי כחברה טובה ואני מרגישה ככה כבר משנה שעברה כשאחת החברות הטובות שלי עברה נקרה לה מ' לפה עד אז חברה שלי נקרה לה י' הייתה החברה הכי טובה שלי וחשבתי שגם אני הייתי החברה הכי טובה שלה וי' הכירה את מ' כבר מאז שהיא קטנה ופתאום מ' עברה לפה ומאז הם כל הזמן ביחד כאילו שאף פעם לא הייתי חברה טובה שלה שלא תבינו לא נכון אנחנו עדיין חברות די טובות אבל זה כאילו שעכשיו אין לי חברה ממש טובה כזאת שאפשר לספר לה הכל ות'אמת אולי אף פעם גם לא באמת הייתה לי
וזה לא רק זה הרבה פעמים אני מרגישה שמשאירים אותי בחוץ כאילו אני לא שייכת אנחנו חבורה של כמה בנות שאנחנו חברות ממש טובות אבל הרבה פעמים כולם יודעות משהו שאני לא והן לא רוצות לספר לי וזה דיי מעליב
ועכשיו גם עם הסילבסטר הזה ששוב אני לא יוצאת עם אף אחד בחיים שלי לא הייתה לי ממש שיחה עם בן כאלי וברור שהייתה לי אבל לא שיחה מתמשכת אלא אם כן זה קרוב משפחה או משהו כזה אף פעם לא התנשקתי ואני כבר בת 17 כאילו הם פוחדים ממני או משהו לא יודעת אין לי כוח כבר לכלום...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
