טוב הבנתי שאני פשוט צריכה לכתוב על זה כי זה פשוט כאילו רודף אותי
בחזרה מאילת חזרנו שלושה חברות ויצא שאני ישבתי לבד ולא הייתה לי בעיה עם זה באמת שלא הבעיה הייתה כשהפקצות הקטנות האלה שברו את החלון בסוף האוטובוס אז אחת מהן עברה לשבת לידי בהתחלה באמת שלא הפריע לי שהיא ישבה זה ממש לא הזיז לי אבל היה נורא חם באוטובוס והמזגן בקושי עבד ואתם מכירים את הפתחים האלה למזגן שיש באוטובוס שיש שם שניים אחד לכל מושב אז אחד כוון אלי ואחד אליה אבל היא החליטה לכוון את שניהם אליה היא הייתה גם נורא צעקנית והיא התלוננה שנורא חם לה ואמרתי לה שגם לי חם אז אחד יהיה עליה ואחד עלי אבל היא אמרה שלא ששניהם יהיו עליה והתחלנו להתווכח קצת עד שהיא אמרה שעוד 5 דק' נשנה ולא היה לי ממש כוח לריב איתה אז נתתי לה אבל אז היא הלכה אז כיוונתי אחד אלי ואז היא שוב חזרה עם החברה השנייה שלה האמת שיכול להיות שהן היו ערסיות אני לא יודעת אם פקאצות או ערסיות אני אף פעם לא יודעת להבדיל בכל מקרה היא שאלה אותי למה שיניתי אז אמרתי לה שהיה לי חם וחוץ מזה יש שניים אחד לכל אחד והיא שינתה בחזרה אז ניסיתי לשנות והיא נתנה לי מכות כאלה על היד כאילו כדי שאני לא אגע אז החזרתי לה ואז החברה שלה פשוט נתנה לי סטירה לפנים ובאמת שלא ידעתי מאיפה זה בא כאילו זה היה ממש מהיר ואני ניסיתי להחזיר לה אבל היא הייתה רחוקה ממני ואז בלי ששמתי לב אפילו התחלנו ככה ללכת מכות או יותר נכון שהן התחילו להרביץ לי כי אני הייתי עסוקה בלהבין מה הולך פה וגם כל שאר החברות שלה באו לשם וכל האנשים באוטובוס הסתכלו עלינו אנשים טוב זה היו רק חבורת נערים בכל האוטובוס אבל עדייןומה אני עשיתי כלום פשוט כלום רק ביקשתי ממנה להפסיק כל הזמן והתחלתי לבכות ואז כשהיא הפסיקה פשוט הסתובבתי עם הפנים לחלון והגברתי ת'ווליום של המוזיקה באמפי על הכי חזק ככה שלא יכולתי לשמוע כלום והם ניסו להציק לי מדי פעם ולרגע אני מסתובבת כי שמעתי הרבה רעש וראיתי כמעט את כל הילדים באוטובוס עומדים באמצע ורבים חצי אחד עם הילדה הפאקצה ערסית הזאת והחלק השני כנראה איתי ואפילו לא הכרתי אותם ואחרי שזה נגמר חזרתי לשמוע ת'מוזיקה והמשכתי לבכות הרגשתי איך שאנשים מסתכלים עלי וזה פשוט גרם לי להרגיש עוד יותר רע אני שונאת שמסתכלים עלי כשאני בוכה ומאז כל פעם שאני חושבת על זה אני חושבת שהייתי כזאת טיפשה שהייתי צריכה להחטיף לה ומה פתאום אני בוכה בגלל איזה פאקצה מסריחה בת 13 או 14 15 לא יותר מזה ואולי גם קצת נפגעתי מזה שחברות שלי לא עזרו לי בכלל לפי מה שהיה נראה לי אבל זה פשוט מעצבן הייתי צריכה פשוט להתנפל עליה ולהחטיף לה את המכות של החיים שלה לה ולכל שאר החברות המסריחות שלה אבל אני יודעת שלא הייתי עושה את זה כי אין לי את האומץ להרביץ למישהו למרות שלפעמים באמת נדמה לי שיש לי אבל אין לי אני פשוט לא מסוגלת לפעמים אני אפילו רוצה שיקרה עוד מקרה כזה רק כדי שאני אוכל להוכיח לעצמי שאני כן מסוגלת ולראות מה יקרה אם עוד פעם קורה מצב כזה איך אני אתמודד ואני מקווה שאני לא אצא עוד פעם מטומטמת אז זהו פשוט הייתי צריכה לכתוב את זה למרות שזה היה בכלל בחופש הגדול ואולי עכשיו זה לא יציק לי כל פעם שקורה לי משהו רע...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
