אז בסוף המקום שארגנתי ללכת אליו היה חורררררררר אחד גדול שהיה עדיין בשיפוצים ולכן עדיין לא היה להם אפילו רחבת ריקודים. הברמן ניסה להשיב אותנו בחדר המיזמוזים (כאילו למה ניראה לך????????????) שזה בקומה למטה (וכבר זוג אחד התמזמז שם) הקומה "האינטימית" הזאת ניראתה כמו הצרות שלי.
כל הבנות ישר התנפלו עליי: "מה זה החור הזה? לאן הבאת אותנו?" ואני חשבתי שזה טעות אחת גדולה.
אחרי שגיליתי שזה לא טעות ושזה המקום (שלא לדבר על מחירי האלכוהול שלהם טוב שלא מה זה מקום לעשירים?). קיצר עפנו משם ברגע שראינו תמקום ואחר"כ התחלנו לחרוש את כל הרצליה במכל מיני מעדונים ושום דבר לא היה לגיל שלנו הכל היה 25 -26 איזה מבאס מרוב סיבובים הלכו לנו הרגליים.
היו כמה חבר'ה שרצו לפלח אותנו לבפנים אבל לא יצא גם ככה, היו כמה בנים שעקבו אחרינו כי גם הם חיפשו מקום לחגוג וכנראה גם לגיל שלהם לא התאים.
בסוף אחרי כל הסיבובים המייגעים נסענו למועדון הראשון הראשון שהצעתי ושם חגגנו וואי כמה מוזיקת רוק הייתה שם מרוב קפיצות ניקרע לי הידיות השקופות של החזייה אבל הבנות סידרו לי .
רקדתי הרבה לשירים שבחיים לא שמעתי ולא הייתי מגדירה אותם כשיר (המצאתי ריקודים מעפנים לשירים המעפנים).
אחר"כ רקדתי יחפה ופתאום הרגשתי כזה כאילו נישרפת לי הרגל -דרכתי על סיגרייה דולקת .
קיצר לא ניראה לי מישהיא תשכח תמסיבת גיוס שלי ולא בהכרח כדבר חיובי חחחח
לפחות יהיה לי חוויות לספר איך תמיד החיים דופקים אותי ואני ממשיכה לחייך.
שבוע הבא הופכת לרכוש צה"ל ומתחיל להגעגע לחיים האזרחיים שלי ....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
