ההגדרה המובהקת שלי היא- לדוש בעבר.

אין יום שאני לא אעלה זכרונות מהעבר שלי. תמיד. יום ביומו.

שנה חדשה.

ראש השנה עבר לי בבסיס בצורה הזויה אך מרתקת. אני לומדת להסתדר לבד בלי חברת הקורסאבל באיזשהו מקום לא אדמיין עצמי לבדה.

גלשתי לספטמבר 05 לראות מה קרה שם. בדיוק הפסקתי לדבר עם מ' ביום הולדת שלה באופן רשמי. מה קרה מאז? חזרנו להסתמס ולדבר בטלפון. בפועל? מאז מרץ אנחנו מתכננות להיפגש וזה לא קורה.

בלי ששמתי לב הבלוג חגג לו עוד שנה...אומנם השנה הזאת היתה ריקה למדיי ותמשיך להיות. עוברים עליי כל כך הרבה דברים אבל תמיד אני מגיעה לכאן, לדף הנקי הזה, ואומרת לעצמי 'אף אחד לא יבין'. 4 שנים בישראבלוג או אולי אפילו יותר, אבל ביננו, מי סופר.

[אין קישור יותר מסכם מזה.]

כמנהג ישראלי, גם אני בראש השנה ישבתי עם הפלאפון בחדר סגור, שירבטתי הודעת חג שמח-שנה טובה-שכל משאלותיכם תתגשמנה וכו', והתחלתי להריץ את זה למיליון אנשים. לאט לאט גיליתי כמה אני לא מעיזה לשלוח לאנשים מסויימים שכבר אין לי קשר איתם. אני מתגעגעת כל כך להמון אנשים שממזמן כבר לא חלק ממני. כאלה שתמיד הבטחנו לשמור על קשר אבל...לא. אלו מהקבוצה של חו"ל, אלו מהטירונות, אלו מהקורס, אלו מהכיתה. הכל בהדרגה. יש יותר מידי אנשים שאני מכירה ואני לא מצליחה לשמור איתם על קשר.  קראתי עכשיו פוסט על יום עבודה במסעדה שעבדתי בה לפני שנה, כתובים שם שמות של אנשים שאני בכלל לא זוכרת.

מה היה השנה? היה המון. היה צבא. צבא. צבא.

הכל עליה וירידה.

התגייסתי, זה הדבר הכי משמעותי שיש עבורי. מי האמין בכלל. לפני חצי שנה התגייסתי. מאז החיים שלי השתנו. בטירונות שנערכה שבועיים התמודדתי עם המון דברים שלעולם לא הייתי מאמינה שאעבור.

בקורס?בקורס הוכחתי לכל העולם שרצון מוליד הכל. סיימתי בהצטיינות.

בסדיר?בסדיר אני עוד אוכיח שהרצון שלי יוביל אותי להדרכה. שאני אצליח לענוד את השרוך הירוק. זה יקרה. המתינו.

כל יום ביומו אני לוקחת את הנשק המנוסר שלי ומזכירה לעצמי לאן הגעתי ובזכות מה. כי במקום בו רמת סיכון א+ לא תמצאו הרבה בנות. וגם אם כן, רובן פקידות של. ואני לא.

איך הס' מפקד הגדיר אותי? התקווה של הפלוגה.

אני עוד אהיה.

אז לשנה הבאה?

לשנה הבאה אני אחזור עם שרוך ירוק וגאה.

לשנה הבאה אני אמשיך להוריד ממשקלי על אף העצירה המטורפת בחצי שנה האחרונה.

לשנה הבאה אני אלמד לסמוך על אנשים קצת יותר.

לשנה הבאה אני אקבל את החיילים החדשים בחיוך ובאהבה ורק לא איך שקיבלו אותי.

לשנה הבאה אני אמשיך לשמר את הקשרים עם האנשים שאני אוהבת.

לשנה הבאה אני אשתדל ליצור קשר עם כל אחד מהאנשי קשר בפלאפון, אלו שנותקו ואלה שניתקו.

לשנה הבאה אני אעמוד על דעותיי ועקרונותיי.

לשנה הבאה אני אמשיך לחיות בחיוך ובצחוק.

לשנה הבאה אני אמצא את החצי השני ואפסיק לפחד מזה.

לשנה הבאה אני אעשה אותה טובה.

ואושר.