לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

my so called life

all about me and my life...

כינוי: 

בת: 37

ICQ: 313522360 





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    אוגוסט 2006    >>
אבגדהוש
  12345
6789101112
13141516171819
20212223242526
2728293031  

8/2006

past. present



somtimes i think to myself that if i would have got on that train i wouldn't be so fucked up now.

i loved him so much! so fucking much! why did e have he have to rune it all?! why?

  all he ad to do was say "no" , is that so hard?

shtrech you'r vocal cords without realysing it...

so many people say so many un called apon words.

 

He tryed later, with so many words that seemed so empty to me, to talk of his love for me. but by then it was too late.

when he stood in our kitchen and told me his new job . he never gave me details and i knew it was his way to protect me, but still...

giving me a sexual deseas from a whor?! for god sake! could't he have used protection?!

i smilled vagly at te mear thort of him, strongly mixed with anger.

but with all this i could live if only he didn't lay a final shtrike, wich made it phisicly imposibal .

I love her ,i do . there is no other way"..."

hear i froze, but he insisted on continuing terning the knife he stuck in my hart

i love you both, only in difrent ways... you see she is actualy "he"

i steard at him blankly. what the hell is he getting at? 

"he"

he continued "transformed in to a woman., did a sex change . he is a transvestite."

i shouted and screemed and sreeked shrilly, but only in my hart. i fainted.

when i woke up , if i realy did i saw her in the room. it wasn't are kitchen , nor any place i ever was, just an empty room. michel she said seaing me waken and by her voice i knew it was she . sherlin . thats to say mike - mike my lover that "found himself" my lover from the past the one that found another one. i stoped breaving .

people say the past catches up to you. there write mor then the'l ever know.


 זה סיפור קצר שאני ותמר כתבנו כשהיינו מסטוליות לגמרי.

תהינו(או שלא)

לילה טוב 

נכתב על ידי , 29/8/2006 05:28  
2 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



האירוע והחרדת נטישה


שלום,

אתמול היה ממש כיף! קודם כל אמא שלי חזרה מאנגליה והיא קנתה לי תיק שקסי שאני הולכת לשנות קצת ואחרי זה אני יראה לכם תמונות של לפני ואחרי וגם נתנה לי ארנק איטלקי שהיה שייך לסבתא שלי שגם מאד יפה והיא כמובן קנה לי קרמין ושוקולד ודיסקים וכל הדברים האלו....

בערב אני הלכתי לעיר כדאי לפגוש את אור וגל החמודים -אני מתע עליכם!!!! אחרי זה הלכנו לבית של מלכה וישבנו על הגג עד הבוקר והרצנו צחוקים והיה ממש ממש כיף 

~ מלכה תודע רבע רבע רבע על האירוח!!!! היה ממש כיף~


אחרי זה בבוקר נסעתי הבייתה וישנתי עד איזה 11:00 ואז בלילה שוב יצאתי לעיר לאירוע שאנחנו הקמנו במסגרת הפורום והלך ממש מצחיק, הלהקות חימום היו טובות אבל ההופעה המרכזית של סגול 59 לא הייתה משו בכלל...ואז הלכתי לשבת בבורגרס באר עם באטל ומלכה ואכלתי צ'יפס עם רוטב צ'ילי מתוק ואחרי זה ביקשנו גם חריף והם שמו לנו משו ממש ממש מגעיל שנראה כמו שלשול עם טעם דוחה ובכלל לא חריף... לא מובן מה נסגר איתם.


אחורי זה הלכנו לכיוון התחנה ושמעון ובאטל נטשו אותי כדאי לעשות שחנ"ש - יש לי חרדות נטישה אתם לא יכולים לעשות לי דברים כאלו!!!

אז עליתי על האוטבוסה לבד אבל באוטבוס פגשתי את הירש החמוד וחבר מסטול שלו... אז דיברתי עם הירש עד שהוא ירד בתחנה שלו ואז כשנשארתי עם חבר שלו דיברתי איתו קצת ואז הוא פשוט נרדם פתאום וזה היה ממש מוזר...


זהו מחר אני הולכת לסדר את החדר (yeah write....)  ואחורי זה להכין לזניה או משו טעים ואז בערב אני הולכת להיפגש עם שמעוניתה ונעמה ואני מצפה לזה בכליון עיניים...

נעמה- לאן נעלמת הערב? היית שם לשניה אחת בדיוק ואז את נעלמת וציפור קטנה לחשה לי שחזרת באוטבוס אחרון- כאילו אוטבוס אחרי... מה נסגר???

טוף אני יפסיק לעשות לכם חפירות במוח...

שיהיה לכם סוסשבוע מהמם!!!!

נכתב על ידי , 25/8/2006 02:40  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



סופשבוע מדכא עד מסיבה


היי אנשים ואנשות מה המצב? אל תספרו לי אני לא רוצה לדעת...

כמו כל דבר טוב החופש הולך להיגמר בקרוב... כבר מריחים באוויר ביצ'פר ולימודים -לקום מוקדם- לא לישון אף פעם...  שבזה אני מאשימה את הסופשבוע הדכאוני שהיה לי... הלכתי עם חברה וידיד שלי ביום שישי בערב ודיברנו והיה מעניין אבל אחרי זה לא היה לי כוח לנסוע לעיר לבלות... לויודעת למה אבל אין לי כוח ללכת למקומות ולראות אנשים בזמן האחרון... זה כאילו נמאס...

כמה פעמים אפשר ללכת לאותו מקום לראות אותם אנשים ולדבר על אותם דברים???


וואי זה היה כיף לכתוב את זה... תמיד חשבתי על דיכאון כדבר שמעבירים הלאה... כשחברות/ידידים שלי מדוכאים ומדברים איתי על זה הם יוצאים שמחים ואני נשארת עם הדיכאון עד שאני מספרת למישהו על זה ואז הם עם זה... זה מעגלי כזה... אז תהנו עם מה שכתבתי...


מחר אני הולכת לקניות גדולות של אוכל עם אבא שלי ואחרי זה חברה שלי הולכת לבוא אלי ואכנו הולכות לבשל אוכל ואז לאכול אותו =] ואז אני הולכת לסיים את השיעורים שלי במ"מ כי אני לומדת את זה לבד עם מורה פרטית ולא בביצ'פר ואז אני הולכת לצאת לעיר ולראות ידיד שלי שלא ראיתי חודש נראה לי ועוד פול אנשים... ויהיה כיף אני מקווה...


אמא שלי חוזרת מחו"ל ביום שני... אני לא יודעת איך אבא שלי הצליח לחיות בלעדיה כמעט חודש האמת שבקושי יש לנו אוכל במקרר בקושי יש לי בגדים בארון אבל משום מה הבית הרבה יותר מסודר ממה שהוא בדר"כ... אחרי שהיא תחזור יהיו לי המון דברים חדשים בלי שאני הייתי צריכה ללכת לשופינג (אני שונאת שופינג אבל אוהבת דברים שממש לא מסתדר ביחד וחבל...)

וגם בגלל שהיא אמא שלי אני לא ירגיש לא נעים מזה שהיא נותנת לי דברים כי אני לא אוהבת שאנשים נותנים לי מתנות...

שלא לדבר על המון שוקולד איכותי מיובא....שתמיד רק מלחשוב עליו נהיה לי חיוך....


סיימתי אתצ הספר "פארנויה" ספר שדי אהבתי, אני קראתי אותו בעברית משום מה כי הוא נכתב באנגלית וזה מפגר לקרוא תרגום כשאפשר מקור אבל היה לי שינוי מרענן לקרוא ספר בעברית כי לא קראתי ספר בעברית כמעט חצי שנה נראה לי אני חורשת על ספרים באנגלית שעושים לי חפירות במוח שאין לי...

בכל מקרה אני אהבתי את הספר וממליצה עליו... במיוחד אהבתי את איך שהוא כתוב -זה לא שבאמת יש מתח או משהו אני ניחשתי מה יקרה לפני הסוף (אהה כן יש סוף מפתיע...שעכשיו לא יהיה מפתיעה אלא אם כן לא תנחשו מה כבר יכול להשתנות בסוף...)


אני גם קוראת ספר בריטי מפורסם שקוראים לו מול פלאנדרז של דניאל דיפו על אישה בריטית במאה ה-18 הבריטית...

ספר מומלץ מאד.


שתי סרטים שתעשו לעצמכם טובה ענקית אם לא תראו- "רק ידידים" ו"יורו טריפ" שבאטל הלוותה לי בדיוידי...

בקרוב גם הולך לבוא לארץ סרט של לינזי גונסון (זה השם משפחה שלה??) הג'ינג'ית... קוראים לו just my luck  סרט שמנסה להיות פשוט ותמים וחמוד אבל יוצא יותר מידי וורוד.. אבל להגנת הסרט יש כמה קטעים מצחיקים כמו עם המלח.. כשתראו תבינו....

לא ראיתי בשבוע האחרון שום סרט בקולנוע כי אין שום סרטים טובים באקרנים עכשיו... נראה מה יהיה השבוע הזה...


אני כמעט סיימתי לתפור לעצמי חולצה שאני עיצבתי סולו אני ממש גאה בעצמי... תמונה של החולצה כשהיא תהיה גמורה...


אגב לכל חובבי האופנה- הצבע של החיורץ הקרוב הולך להיות אפור וסוודרים אפורים מאד מאד ארוכים מאד מאד אין וגם השרוולים המנופחים שהיו באופנה בקיץ הזה ימשיכו להיות באופנה בחורף... וכשאני אומרת אופנה אני מתכוונת לאופנה העולמית לא הישראלית.. ולכל אחד יש אופנה פרטית משלו (חוץ מכמה קורבנות אופנה וכל הפריחות...)


זהו... שיהיה לכולם סוף חופש גדול מהנה מאד ותנצלו כל רגע שנשאר.. אני אישית הולכת להיות שמיניסטית ככה שימשיך להיות לי די הרבה חופש.. תקנאו תקנאו... אתם ממש ירוקים =]

ותלכו למסיבת סוף לופש מאד מאד טובה.. אתם לא תתחרטו על זה (עדיף להישאר עד הבוקר במסיבה וללכת או לתכנן את המסיבה יומיים לפני שהביצפר מתחיל כדאי שתספיקו לעשות שנת יופי לפני היום הראשון...

לילה טוף

נכתב על ידי , 20/8/2006 03:04  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 





הבלוג משוייך לקטגוריות: דת , משוגעים , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לתילי אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על תילי ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2026 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)