בוקר טוב
אני חולה, כנראה שיש לי דלקת גרון.
אתמול הלכתי לראות סרט של פליני- סאטיריקון. אני עדיין מנסה לפענח את מה שראיתי כי הבנתי פחות מחצי. אבל החצי שהבנתי היה ממש מדהים פליני היה משוגע לגמרי (זאת אומרת אמן אמיתי..)
בעצם אולי זה ווירוס?
מחר אני הולכת למוזיאון האמנות בת"א עם הכיתה ( אני במגמת אומנות, שמיניסטית) ואח"כ אני הנולכת לאכול בבודה בורגר- מעין בית קפה טבעוני.
יום לפני זה ראיתי עוד כמה סרטים של פליני (יש רספרקטיבה לפליני בסנימטק) וביניהם אחד הסרטים הטובים ביותר שראיתי בחיים- טובי דאמיט. הדרך בו הוא מציג את השחקנים, הצילום הכל פשוט מדהים(!) והשחקן הראשי נוטף סקס אפיל.
אני בדיוק מסיימת את הספר mall flarnders למי שלא מכיר- זה של דניאל דיפו וזה על חיים של אישה במאה ה-18 באנגליה, הספר כתוב בצורה יפה, אבל בסיפור של פן של רחמים עצמיים כאילו מתוך גישה ריאליסטית אבל לא משכנעת במיוחד.
אחרי שאני אסיים לקרוא את הספר (נשארו 2 עמודים) אני הולכת לקרוא את הספר שפליני מבסס עליו הרבה מהסרטים שלו, ומסתבר שיש לי את הספר בבית. נכון נחמד?
החלטתי שהייתה לי ילדות עשוקה כי לא ראיתי את כל הסרטים של וולט דיסני (כמו במבי, למשל) ולכן אני הולכת להשלים פערים עכשיו וראיתי אתמול את שלגיה ושבעת הגמדים ואני הולכת לראות את במבי היום או מחר. שלגיה ושבעת הגמדים זה סרט חרא - לא הפסדתי הרבה מלא לראות אותו עד עכשיו.
בדיוק נזכרתי ביציאה של המורה שלי לאומנות כשלמדנו על ואן גוך-
המורה סיפרה לנו על הריב הגדול שלו עם גוגן (פול גוגן) ואיך שאחרי שגוגן עזב אותו ואן גוך ,בסערת רגשות, חתך לעצמו חלך מהאוזן וירד לבית קפה שהיה קומה מתחת לחדר שלו , ונתן את החתיכת אוזן שלו לזונה מקומית.
ילד אחד מהכיתה שאל בתדהמה- "ומה הזונה אמרה לו?" , המורה: "ואנג`י יקירי תודה רבה! כמה רומנטי! תמיד חלמתי משמישהו יביא לי חתיכת אוזן!"
מאז אני תמיד קוראת לואן גוך ואנג`י. שם חיבה נחמד ,לא?
שיהיה לכם המשך בוקר טוב.
תילי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
