שלום אנשים ממצב?

היום יום  הזכרון לשואה ולגבורה.

אני אתייחס לכך בהמשך.

בינתיים היה חופש פסח והיה בו נחמד =) בקשר לעבודת הגשה... יצא די חרא כל הסיפור.. בכללי ובתכל'ס אני זאת שעשיתי את כל העבודה אז נכון שבסוף עם הקאפה הייתי צריכה ללכת לחוג אבל את העבודה עצמה ואת הכל אני עשיתי ואני לא אומרת שזה לא בעזרתן כי זה כן אבל זאת זה לא ממש נעים... למרות שהן התנצלו שהן לא התכוונו שזה יהיה ככה....

אז בחופש  הלכנו לברנדה בזמן שיטותנו בעיר.. זה הלך ככה:

הלכנו לבדוק אם הספריה פתוחה יום למחרת ואז הסתובבנו וקנינו גומי וישבנו בשלמון ודיברנו... אחר-כך הלכנו לברנדה כדי לאלחל לה מזל טוב ואז באתי הביתה ואכלנו פיצה כדי "לחגוג" את סיום פסח.

מה עוד... אני לא ממש זוכרת ת'אמת...

בעמיתים בנינו תערוכה בנושא ה:שואה. יצא יפה ואני חושבת שבאמת היה שיתוף פעולה של כולם.העיקר שזה מעביר את המסר שרצינו.

ביום שבת עבדנו על הטקס בבוקר ואז חזרנו הביתה ואז פעולה נחמדה רק שהיו הפרעות על הטלפון כל הזמן...

לא חזרנו הביתה בזמן וזה עשה ממש סיפור.. לא משנה... עדיף לא להזכר בזה..

אחרי הפעולה הלכתי עם אימי לערב שירה שהיה ממש ממש מהנה!!! הופיעה בו הזמרת ששרה את "אמן"-ליאורה. והיא שרה ממש יפה!!! באמת,ממש נהנתי =)

יום ראשון(אתמול).

שעתיים ראשונות-לימודים. בביולוגיה לא היה משו מעניין. סתם באמת היה לי מצברוח רע. דג והדר ישבו ביחד ות'אמת שלהפך, אני שמחה שזה ככה כי ככה אני אוכל להקשיב אבל לא הקשבתי. הייתי מדוכאת -לא יודעת למה. סתם ישבתי כזה עם הראש על השולחן והסתכלתי על הרגליים שלי ואז פתאום גיורגי שואל אותי אם משהו קרה ואני כזה:"..לא,לא, אני פשוט עייפה.." שלא תחשבו שאני נדלקת עליו כי זו מממש ממש לא הכוונה שלי. זה פשוט יפה שהוא שם לב אליי וראה שעובר עליי משהו.וזה לא בצחוק.

באנגלית זה מצחיק כי אני ושירן כל הזמן מדברות וזה משגע את ורד...חחח...כזה בסטף השיעור אמרתי משו לשירן כי לפני זה דיברנו על זה שאנחנו רוצים שהשיעור ייגמר וורד כזה שואלת אותי מה אמרתי לשירן כי היא חשבה שזה בקשר לזה...חחח...

ספורט-חזרות לטקס יום הזכרון לשואה ולגבורה לבאר יעקב. הניה נכנסה פתאום וראתה אותי ואת שי כשניגנו כל אחד בתורו ואז היא רצתה אותנו גם בקטס שהיה היום. אז לא למדתי תנ"ך והלכתי לחזרות באולם. אז הייתי אמורה להשתחרר ב12 ויצאתי מהבצפר רק ב1 מה שהביא לכך שאיחרתי לקן והייתי בו רק באיזה 2 וחצי.

ות'אמת שאני לא באה להתלונן.אין לי בעיה עם זה.אז התחלנו לעבוד על הקטס ורק מאוחר יותר כולם באו ואז היינו ממש בלחץ. אז בערך ב4 כבר התחילו להגיע אנשים. ברבע לחמש התחלנו את הטקס. בסוף שרתי עם אלינור וכולם את "החול יזכור". כשהתאמנו על זה לפני אז באמת הבנתי כמה שאני מזייפת ולא שרה יפה.זה גורם לי כל כך לקנא באנשים כן יודעים לשיר יפה כי אני באמת אוהבת לשיר ,במיוחד את השיר הזה.

הטקס היה יפה רק שלא שמעו את כולם כשהם הקריאו.. אלינור-שרת מהמם!!!! בשניהם!!!

מה שעיצבן אותי זה איך אנשים יכולים  ללעוס מסטיקים באמצע טקס או ללכת לשחק כדור באמצע. אבל אז הבנתי שהם בעצם ילדים קטנים-לפחות חלקם ועוד אין להם הרבה משמעות ליום הזה חוץ מזה שזה יום עצוב. ובאמת רק בגיל מאוחר מבינים את השמשמעות של היום הזה.->כל זה הבנתי בזכות סורנה.

אז הטקס היה נחמד ביותר כמה שאפשר להגיד את זה על דבר כזה.הדבר היחיד שהיה לי חסר אחרי הטקס זה הווירה. דבר שלא היה. זה היה פשוט כמו לחזור ליום פעילות רגיל. אבל לא נורא... אה ריספט לנופר,דנה ורינת שבאו לטקס! אחרי זה הלכנו לתחנת אוטובוס וחיכינו לאנשים שיבואו. מסתבר שאמרו להסעה ב5 וחצי וגם הרבה איחרו ואיילת הייתה בלחץ. בסופו של דבר כולם באו חוץ משניים שהחליפו אותם. נסענו,הגענו.

הפעם היינו באולם. אז עשו חזרה קטנה על הקריינות ואז התיחלו לבוא הדיירים. התחלי הטקס. עבר חלק כם הקטע שלי לבד וגם עפ השירה של אבגו. וכן,אני לא אכחיש,התרגשתי. היה קטע מרגש במיוחד בו הדיירים הדליקו 6 נרות. נבחרו 6 אנשים שהדליקו לזכר אנשים. זה היה עצוב לראות את זה וכמובן ההתרגשות עצמה של הקשישים הייתה מרגשת.גם הריקוד של שחר ויואב היה מהמם!

אני חושבת שזה היה טקס מכובד ביותר. אחרי זה נסענו הביתה ואז סתם התארגנו ורציתי לראות סרט אבל נרדמתי. קמתי באיזשהו שלב,צחצחתי שיניים והלכתי לישון כשברקע שירים בערוץ 24.->הערוץ לא עובד כרגיל. יש בו שירים ליום השואה והגבורה.

היום.

בבוקר סתם היה סיפור,לא נורא. הלכתי לחזרות והלך בסדר..

הטקס. גם הוא היה מכובד ביותר... שוב הקטע של הריקוד היה יפה.. בקטע שלי,שוב התרגשתי....

קטעי הקריאה היו יפים במיוחד. היו כמה טקי עדויות והילדים ממש נכנסו לזה והיו כאלה שאפילו למדו את זה בעל-פה...אני לא רוצה שזה ייצא כאילו שהטקס בקן לא היה מכובד. כי הוא כן היה מכובד.וחושב לי להגיד את זה.

אחרי זה אכלנו והלכנו להצגה. ההצגה הייתה נחמדה.... הבתחלה היה סיבוך עם המקומות ישיבה אבל בסוף זה הסתדר. בסוף ישבנו כשמלפנינו חברות ערסים והייתי בטוחה שבהצגה יהיו צחוקים ורעשים מהם אבל לא... נראה יל שהם פשוט ישנו חלק וחלק פשוט הקשיב ועל זה אני שמחה!

ההצגה הייתה ממש יפה.. במיוחד העדויות של השחקנים... הם שיחקו את זה כל כך אמיתי!! והשירים-כל כך יפים! ובטי הייתה ועוד מישהי כנראה שהייתה ב"מעיין". אחרי זה הלכנו למחוז ומשם הביתה.

אכלתי,הייתי במחשב ואז הלכתי עם דליה לקנות פרחים לכליל. חשבנו שחנות מסוימת תהיה פתוחה אבל היא לא הייתה אז קנינו שם כמה דברים טעימים והמשכנו לחנות אחרת ומזל שויתרו לדליה על 5 ש"ח. הזר שהיא קנתה הוא ממש יפה!!!! אז התקשרתי לכליל והמצאתי לה תירוץ למה התקשרתי ושאלתי אותה עם היא בבית ותאמינו לי שזה נשמע דווקא אמין. אחרי זה הלכנו לכליל ואחותה שאלה מי זה אז אמרנו בלחש חברות של כליל והדלת נשארה פתוחה ולא נכנסנו ואז כליל באה וצעקנו "מזל טוב!!!" לא יותר מדי חזק כמובן כדי בכל זאת לכבד את היום . זהו.. הלכנו ועכשיו אני פה...

יום  הזכרון לשואה ולגבורה.

אני חושבת שזה הוא יום קשה. עם כל העדויות שיש מפי אנשים וכל התמונות שראינו כשהיינו במוזיאון "יד ושם". זה כל כך נורא רק כדי לחשוב ובאמת אני חושבת כמו שתמיד כולם אומרים שאי אפשר לדמיין מה היה שם... ואני חושבת שאתם מבינים אותי. אני לא יודעת איך לתאר את זה אפילו במילים...

מקלחות גז, בורות,יריות,אנשים שהם עצמות, ניסויים.אני יודעת שזה מזעזע רק המחשבה.

היום בהצגה הראו לנו סיטואציה שבה הנעריםוהנערות רוצים מרק והם ממש כמו חתולים רודפים אחרי זה וזה לא מצחיק.. מרוב הרעב הם עשו הכל בשביל אוכל.

מה שחשוב לי להגיד הוא שיש אנשים שלא הפסיקו לחיות. וזה מה שחשוב! הם לא ויתרו!!!!

אני זוכרת ששנה שעברה או לפני כמה שנים ביום הזכירון לשואה ולגבורה היו אנשים שאמרו שהשואה לא התקיימה. ואני באמת לא מאמינה איך אפשר להגיד דבר כזה! אנשים סתם ממציאים?

לזכור ולא לשכוח!

עריכה:

 אני חייבת ריספקט לדניאלה... כרגע קראתי את הפוסט שלה על יום הזכרון לשואה ולגבורה ואני כל כך מסכימה איתה. דבר חשוב מאוד ששכחתי לכתוב והיה כתוב אצלה הוא העובדה שאנשים התעלמו או לפחות בחרו להתעלם... וככה זה התחיל בעצם כל האסון הזה.זה התחיל מדברים קטנים אבל אף אחד לא התייחס כי זה לא נגע לו ולאט לאט זה התפתח והתפשט גם לעוד מדינות.  וזה חשוב לי להגיד שדברים קטנים מתפתחים לדברים גדולים והשואה זה הוכחה לטענה הזאת. אסור שיקרה עוד דבר כזה!אסור שניתן שיקרה עו דבר כזה.