4/2004
החזון של משה ברגר ומעגל המוטיבציה:
ישוב שיתופי רב-תרבותי במזרח התיכון
(מתוך האתר):
התהליכים שהובילו להקמת מערכות התקשורת העולמיות, לתלות הכלכלית בין המדינות השונות, ליצירת הבעיות האקולוגיות העולמיות ולייצור הנשקים להשמדה המונית, אחראים למגמה נוספת - הם מגדילים את החפיפה שבין הגורלות של כל בני האדם. הגישה הרווחת על פיה כל אדם צריך להלחם נגד כל האחרים כדי לשרוד וכדי להתקדם, הולכת ונעשית, בגלל המציאות המשתנה, לפחות ופחות הגיונית. כיום, בגלל החפיפה הגדולה בין הגורלות, פגיעה באחרים פוגעת בך. כיום "ואהבת לרעך כמוך" איננה רק מצווה, אלא גם מציאות שאין להתחמק מהשלכותיה - אהבת עצמך מחייבת את אהבת רעך ושנאת רעך פירושה שנאת עצמך.
כיום, אין די בפתרונות השטחיים אשר מציעים הפוליטיקאים מכל המפלגות. הדרך לפתור את הסכסוך הישראלי-ערבי וסכסוכים אחרים, ולהתמודד עם הבעיות האקולוגיות ועם בעיות אחרות היא להגיע לרמה גבוהה מאד של שיתוף פעולה. ושיתוף פעולה ברמה כה גבוהה יכול להתבסס רק על רצון חופשי אשר נובע מההכרה במידת החפיפה הגדולה של הגורלות של כל בני האדם. על פי הבנתנו, שיתוף פעולה ללא כפייה אינו רק מחוייב המציאות, אלא גם תואם את רוחן של שלוש הדתות העיקריות במזה"ת; בתנ"ך חזה ישעיה הנביא עתיד שבו גר זאב עם כבש. ישוע הנצרתי הטיף לאהוב כל אדם כפי שאתה אוהב את עצמך. ובקוראן בסורת (פרק) ההתייעצות כתוב: "אללה הוא ריבוננו וריבונכם, אך לנו סדרינו לעבודתו ולכם סדרי עבודה שלכם. אין טענות ומענות בינינו לביניכם, כי לבסוף הוא יאחד את כולנו."
כך, בקיצור רב, הגענו לחזון של שיתוף פעולה ללא כפייה. והיות שאין באפשרותנו להשפיע בקנה מידה גדול החלטנו ליישם את החזון בקנה מידה קטן, ולהקים יישוב שיתופי במזה"ת, המיועד לישראלים, לפלסטינים ולכל בעל עניין אחר. הממשלות שלנו אינן יכולות להשיג שלום אמיתי ויציב לבדן. בני שני העמים חייבים גם כן להיות מעורבים באופן אקטיבי בתהליך של השגת השלום. משום כך אנו מבקשים לעודד את כל הישראלים והפלסטינים שוחרי השלום להפוך לאקטיביים.
איננו מחייבים לשום אמונה או נתיב רוחני. כל שאנו מבקשים הם אנשים אשר רוצים ליישם את החזון של שיתוף פעולה ללא כפייה. אנו מזמינים כל אדם להצטרף אלינו: מוסלמים, נוצרים ויהודים, ובני דתות ותרבויות אחרות, אנשים דתיים ואנשים חילוניים. אין בכוונתנו לנסות ולהפוך את האנשים השונים לדומים - ההפך הגמור. אנו מבקשים להדגיש את הייחודיות של כל אדם ולאפשר לכל אדם לחיות על פי אמונתו ותרבותו. האתגר שלנו הוא למצוא כיצד ניתן להגיע למצב של שיתוף פעולה ללא כפייה בין אנשים השונים מאד זה מזה. נצטרך בוודאי להתמודד עם אינספור בעיות וקשיים במסגרת הקהילה שלנו. נצטרך בוודאי לפתח כלים ולהגיע להסכמות בכדי להתמודד עם כל אותן בעיות. אך כלים והסכמות אלה עשויים להשתנות ולהשתפר באופן תמידי - הם לא ה"דבר" אשר יגבש אותנו.
הדבר אשר יגבש אותנו ואשר יסייע לנו להתגבר על כל הקשיים והמכשולים הוא הבנה בסיסית משותפת אחת - ההבנה שלכולנו גורל אחד משותף, שכולנו קשורים זה לזה, שכולנו משתייכים לאותה ישות גדולה אחת. שנאת אחרים היא שנאת עצמך, ניצול אחרים הוא ניצול עצמך, השפלת אחרים היא השפלת עצמך, פגיעה באחרים היא פגיעה בעצמך - פשוט עד כדי כך.
על היישוב
מיקום
נקים את הישוב שלנו בישראל/פלסטינה משום שיש לנו עניין אישי באזור זה. אם זה יהיה אפשרי ובטוח הן לפלסטינים והן לישראלים אנו עשויים להקים את הישוב ברשותה של הרשות הפלסטינית בשטחים הכבושים - בכך אנו רוצים לעודד את הפלסטינים ולאפשר להם פיזית לקחת חלק בפרוייקט המשותף שלנו.
אופי
ביישוב זה הרכוש, ההכנסות וההוצאות יהיו משותפים וההחלטות תתקבלנה בקונצנזוס - נגיע לכך בהדרגה באמצעות תהליך של אמון גדל והולך בין חברי הישוב העתידי.
אנו נקבל החלטות בקונצנזוס משום שאיננו רוצים לכפות אותן על אף אחד. וגם לאחר שההחלטות תתקבלנה אנו נהיה גמישים. ההחלטות תהיינה יותר כמו הסכמות בעלות תוקף מוגבל. לכל חבר יהיה החופש לסטות מההחלטות שהתקבלו על בסיס שיקולים שונים בזמן אמת.
לא קל לחיות חיים שיתופיים ולקבל החלטות בקונצנזוס. נעשו ועדיין נעשים אינספור ניסיונות שיתופיים. רוב הניסיונות הללו נכשלו. אנו נצטרך ללמוד רבות מהניסיון שלנו, כמו גם מניסיונם של אחרים, מאחרים שנכשלו ומאחרים שמצליחים.
רכוש משותף
אנשים רבים, ובאופן מפתיע גם כאלה אשר רכושם מועט ביותר, מאמינים באבסולוטיות של זכות הקניין. הם מאמינים שרכוש פרטי הוא אחת מזכויות האדם והארגון הבסיסיות ביותר וככזו אין להגביל אותה בשום פנים ואופן. התוצאה היא שהחזון שלנו נתפס בעיני רוב האנשים כאלטרנטיבה קיצונית, אשר סותרת את טבע האדם ומתאימה לכל היותר למיעוט קטן של אנשים חריגים. אולם אנו מבקשים להציע אלטרנטיבה אשר תתאים לרוב האוכלוסייה. בכדי להוכיח את יתרונות האלטרנטיבה שלנו ואת היותה מתאימה לכולם עדיפים מעשים על פני מילים. אולם עד שהישוב שלנו לא יקום לא יהיו בידינו אלא מילים.
אם מישהו יצטרף לקהילה שלנו לשנה אחת הוא לא יידרש לתת את רכושו הפרטי לקהילה. אולם אם הוא ירצה להישאר לתקופה ארוכה יותר הוא יצטרך לעשות זאת בהדרגה - תהליך זה עשוי להמשך שנים רבות.
קהילתיות
לחלק מאתנו בחייהם הפרטיים, חסרים בוודאי החיים הקהילתיים. יהיו בקהילה שלנו אווירה ואיכות חיים מיוחדים. הישוב שלנו ישמש גם כמרכז ללימוד אשר בו אנשים יפגשו, ישוחחו, יאזינו וילמדו לראות אחד את השני באור שונה.
צמצום הצריכה
מתוך שיקולים חברתיים ואקולוגיים נחייה בצניעות - צריכה מרובה הורסת את הכוכב שלנו, באמצעות חיסולם של משאבים טבעיים וזיהום הסביבה. אנו נחייה בצניעות, אך לא כמו פקירים הודיים - נספק לעצמנו את כל צרכינו, נחמם את בתינו, נבטיח את בריאותנו, וכו'. העובדה שאנו חולקים הכל תסייע בידנו.
אקולוגיה
באותה מידה שאנו לומדים לחיות עם אחרים, אנו חייבים בנוסף ללמוד לחיות בשלום עם האדמה והסביבה הטבעית שלנו, בה כולנו תלויים. חשיבה אקולוגית יכולה וצריכה לשחק תפקיד חשוב בתכנון של יישוב שיתופי. דאגה לאדמה יכולה להיות אינטרס משותף וגשר בין אנשים וקהילות. ישנן שיטות רבות בהן ניתן לסייע לשיקום בריאות האדמה ובמקביל לבנות ישוב יפהפה אשר נעים לחיות בו. על ידי בעלות משותפת על משאבים (כגון, מחשבים, מכונות כביסה ואפילו מכוניות) אנו יכולים להוזיל את הוצאות המחיה ובאותו זמן להפחית את ההשפעות המזיקות שלנו על כדור הארץ, על ידי צמצום בשימוש במשאבים טבעיים, צמצום בקניות וצמצום בייצור פסולת והשלכתה. אנו יכולים לגדל בעצמנו חלק מהמזון האורגני שלנו, לבנות גני שעשועים יפים לילדינו מחומרים ממוחזרים, לחסוך במים, לבשל תוך שימוש באנרגיית השמש... האפשרויות רבות מספור. אנו יכולים להתקדם בצעדים קטנים, ללמוד תוך כדי עשייה ולגלות מה הכי מתאים לקבוצת אנשים מסוימת אשר חיה על שטח אדמה מסוים. רעיונות אלו הם גישה וצורת חשיבה ופעולה הנקראת Permaculture (תרבות חקלאית מתמשכת או בת קיימא). יישום עקרונות ה- Permaculture יסייע ליצירת אורח חיים מטפח וקשוב.
רוחניות
ביישוב השיתופי הרב-תרבותי נשאף לאפשר לנטיותינו הרוחניות לקבל כל צורה אינדיבידואלית שכל אחד מאתנו יבקש. בו בזמן, נהיה קשובים לדרך בה יבחרו אחרים. ב"רוחניות" אין כוונתנו ל"דת ממוסדות" בלבד, על אף שזו בהחלט אחת הדרכים בה ניתן לבחור בחופשיות, אלא אנו מדברים על האופן שבו כל אינדיבידואל מתייחס אל היקום, העולם ככלל, הקהילה, והוא עצמו. חלקנו עשויים לבחור להמשיך לנהוג על-פי אמונתנו המבוססת, תהיה היא נצרות, איסלאם, יהדות, חילוניות/הומניות וכו'. אנו נבקש להציג "רוחניות פרקטית" שקוויה המנחים הם:
1) כולנו חולקים את אותו כוכב לכת ועל כן גורלותינו שלובים זה בזה. אנו שומרי ומכלכלי הבריאה, ולא אדוניה או מנצליה.
2) כל אדם הנו חלק בלתי נפרד של השלם. מה שמשפיע על החלק משפיע על הכלל, ולהפך. לפיכך נבקש להתייחס לאחרים כפי שנרצה אנו עצמנו שיתייחסו אלינו.
3) כל אדם ישאף לתת דעתו על מחשבותיו, דבריו ומעשיו, ועל האופן בו הם משפיעים על אחרים.
4) כל מערכות האמונה הנן ביטויים אינדיבידואלים של אמת ומציאות יסודית. אף אחת אינה "טובה יותר" או "נכונה יותר" מהאחרת.
5) מה שכל אחד מאתנו נותן באותו אופן יחזור אלינו.
6) העולם הנו באורח יסודי מקום טוב ואוהב. אנו זקוקים בפשטות להבין את ולהסתגל אל חוקיו הבסיסיים.
7) כל אינדיבידואל מחזיק בתוכו את העצמי, ייצוג של הכלל.
8) יש לנו את הכוח והיכולת ליצור במודע את העולם ואת החברה שאנו רוצים.
9) המהות האמיתית שלנו היא יותר מאשר גופנו הפיזי בלבד. כולנו קשורים ישירות ליקום דרך האנרגיות הגבוהות יותר שלנו.
10) החיים הנם הטוב, בן האנוש הנו יצור מושלם, וגורלנו הוא להתפתח בקביעות לעבר רמות גבוהות וגבוהות יותר של הבנה ומודעות.
מודל לחיקוי וליישום בכלל החברה
אנו גם נתמוך בארגונים אחרים אשר עושים עבודה דומה. אולם ההשפעה העיקרית שלנו על החברה תהיה באמצעות היישום של דרך החיים שלנו בתוך הקהילה שלנו - אנו נתרום לשינוי ההדרגתי של נורמות, של ערכים וביום מן הימים גם של חוקים ושל מבנים חברתיים.
בכל מקרה, אנו שואפים לכך שמה שאנו נממש בקנה מידה קטן בישוב שלנו ימומש לאחר מכן במקומות אחרים ובקנה מידה גדול יותר. אנו מאמינים שהמקור והפתרון לסכסוכים שלנו נמצאים במוחנו - אם אנשים יחשבו אחרת על אנשים אחרים ועל האופן בו כולנו קשורים זה לזה, זה יוביל לשינוי באופן שבו הם נוהגים באנשים אחרים.

|