הפוסט הזה יהיה הטוב ביותר שאכתוב. מרגע שתתחילו לקראו תבחינו כי יש בו משהו, משהו אחר. אין הוא ככל הפוסטים. כי הפוסט הזה יהיה הטוב ביותר שלי. ואולי בכלל. הוא יהיה קריא ומעניין, וקולח. הוא יהיה מנוסח היטב. הוא ייקרא בנשימה עצורה. הוא ייקרא אט אט, מתוך ניסיון לטעום את המילים ולהפנימן. יהיו בו דימויים מציתי מחשבה ורגש. ומטפורות מפתיעות. הוא יהיה שנון ועדין ועצוב וחכם ומלהיב. הוא יהיה ארוך כי יהיה לי הרבה מה לומר. ותהיה בו אמירה משמעותית. והוא יהיה עמוק, ויעורר השראה. הוא יצא מלבי ויגע בלבכם. הוא יגרום לחיוך ויעלה דמעה. מיד תרצו לחזור ולקראו, ותקראו בו שוב מההתחלה. ובשעה שתקראוהו תדעו גם אתם – כי זה הפוסט הטוב ביותר שקראתם לאחרונה. ותזדהו איתי, ותבינו אותי, ותרצו להכיר אותי, יותר, ותחשבו שאני מישהו ששווה להכיר, ותכירו בכך שיש לי מן ייחוד כזה, ייחודי. ותאהבו אותי.