הרבה זמן לא ישבתי וכתבתי כאן באמת כמו שצריך מה שעובר עלי..
אז הנה..

המשפחה שלי מחיפה פה..
בהתחלה קיללתי כל רגע שהם באו, באמת שלא רציתי אותם פה. העדפתי שיפול טיל על ת"א מאשר שהם יבואו..
לא הלכתי איתם לכל מיני מקומות שהם הלכו בטענה שאין לי כוח/אני עייפה
לאט לאט התחלתי ללכת איתם לשינקין, קניון גבעתיים וכדומה והבנתי שבראמסי כיף לי איתם פשוט החברות שלי נורא חסרות לי [לא ראיתי אותן כמעט שבוע וגם לא דיברנו כ"כ הרבה]
ואני מבינה שאני אתגעגע לראות איתם האלופה ואז לראות ספי באיזה 2 בלילה בערוץ 22
ואח"כ ללכת לארוחת שחיטות דיאטתית כי אני ובנות דודות שלי בדיאטה חח [נו בנות לכו תבינו..] ואז שאני ובת דודה שלי ניקח ממש לפני שינה כמה שוקולדים כדי שיהיה מתוק בפה [:
אפילו שהם משתלטים לי על החדר והחדר שלי נראה כמו דיר חזירים [מי שמכיר אותי יודע שאני אובססיבית שהחדר יהיה מסודר כשיש פה אנשים]
ביום ראשון נראה מה המצב במדינה ואם יהיה יותר טוב [אמן] אז הם יחזרו הבייתה.. אם לא, הם נשארים פה עוד. לא מפריע לי האמת ^^

בקשר למצב במדינה, אני מפחדת.
אז כן, בהתחלה נורא צחקתי על המלחמה ועל העובדה שזה ערבים והם בטח לא יפגעו כמו שצריך והם לא יגיעו בחיים לת"א אבל מקודם קראתי כתבה באינטרנט על זה שנסראללה מתכנן 500 טילים על ת"א והוא מתכוון לפוצץ כל חלקיק בת"א והעובדה שאני גרה קרוב לקריה ולעזריאלי לא מורידה את הפחד
והעובדה שמצאו היום מחבלת בת"א לא מורידה את הפחד..
וגם זה שאמרו שנסראללה לא מבטיח דברים שהוא לא יכול לקיים ושכל מה שהוא מבטיח הוא מקיים לא מורידה את הפחד.. אבל משו בי באמת אופטימי.. שהמצב יהיה טוב.
ואם לא, יהיה לי מישו מגניב להיות איתו במקלט [אומרי, נפגשים במקלטים XD]

בקשר לחברות, אני מרגישה שמאז שהמשפחה פה הן שכחו מקיומי..
הן כבר לוקחות כמובן מאלייו את העובדה שהמשפחה פה אז אני לא יכולה להיפגש. אני כן יכולה.. בת דודה שלי אמרה לי שאם אני רוצה אני יכולה לצאת ושהיא לא רוצה שאני אהיה תקועה בבית בגללה.
רק אמא שלי מתעצבנת מזה שאני רוצה לצאת ולהשאיר פה את המשפחה.. אבל בקטנה.
בקיצור, כמעט שבוע שלא ראיתי/ממש דיברתי עם מישי מכן ואני באמת מרגישה לבד בקטע הזה [די להיות צומי]

טוב סיימתי לחפור בנושא הזה.

נושא הבא זה הוא..
מצד אחד אני יודעת שאני לא רוצה אותו, אני לא מתגעגעת אלייו, לא חושבת עלייו ובטח שלא אוהבת אותו.
מצד שני אני מרגישה כאילו הוא מכיר אותי :|
לדוגמא היום בצהריים שלחתי לו מה קורה והוא ענה לי ושאל מה איתי ועניתי לו גם והוא ישר שאל אותי מה קרה..הוא ישר קלט שקרה לי משו.
לא הרבה אנשים מצליחים להבין ישר שאני לא מתנהגת כרגיל.. אחרי הכל, זה מחשב. לא פנים מול פנים.
וההודעות שהוא כותב, כ"כ יפות. הן מדהימות..
אבל העובדה שאני יודעת שהוא רוצה אותי יותר משאני רוצה אותו גורמת לי פחות לרצות אותו.. וממש כואב לי בגלל זה
כי בראסמי הוא באמת בנאדם נחמד וממש חמוד ואם הוא היה גר קרוב אז אולי כן היה משו אבל הוא לא אז לא.
טוב אני חייבת להפסיק לחפור.
באמת שחפרתי מספיק להפעם..

ולסיום, עוד תמונה כי אני פטאתית ועלובה..
ואנחנו יותר מגניבים ממכם[: