בוקר לא שלי, בוקר אהוב.
חזרת לי שוב לתודעה, אחרי שניקיתי והקאתי אותך ממנה החוצה.
כמה רע וכמה טוב שעשית לי.
כמה יפה אתה.
כמה יפה אתה כותב.
כמה חשוך אתה, שכל כך מתיימר להיות איש של אור.
נזכרת בך שוב,
הזוי.
זוהר.
מצחין,
מלא בעצמך,
כובש.
כותש.
נוטש.
לא מיציתי אותך כנראה. לא מימשתי את כל מה שהרגשתי.
ועכשיו אני רק רוצה לשמוע את המוסיקה שמעיפה אותי אלייך, לצריף המתפרק, בסוף העולם..
להקשיב לצלילים, לדמיין אותך, לדעת שאני עוד זוכרת איך נשמע קולך.
ואז לשחרר...
לשכוח ממך סופית.
I'm on the outside looking inside
What do I see
Much confusion
Disillusion
All around me.
You don't possess me
Don't impress me
Just upset my mind
Can't instruct me or conduct me
Just use up my time
I talk to the wind
My words are all carried away
I talk to the wind
The wind does not hear
The wind cannot hear.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
