כאב זה דבר מוזר. הוא נועד לשמור על האדם חיי,הדרך של הגוף לאותת שיש משהו לא בסדר. אבל כאב הוא לא רק דבר פיזי.כאב הוא גם דבר פסיכולוגי ונפשי.
כרגע אני רושם את הדברים הללו מתוך כאב, מקווה שאוכל לעשות סדר בראש ולהשקיט אותו מעט. ולמען האמת אני לא מבין למה כואב לי, לא הייתי מאוהב בה רק חיבבתי אותה. אנחנו לא חברים, אלא רק משהו לא מוגדר. היא זאת שמאוהבת בי ע"פ מה שהיא אמרה. אנחנו לא גרים גם קרוב שנוכל להיפגש כל יום, למעשה אפילו פעם בשבוע קשה לנו להפגש.
ועדין כואב לי.
לא כאב חזק כמו שיברון לב,יותר כמו בילבול או כאב שמגיע יום אחרי שחטפת את המכה. כאב עמום כזה... בלבול ואכזבה. סביר להניח שהיא תקרא את זה אחרי הכל יש לה את הבלוג שלי.היא לא פגעה בי לא במובן שסביר להניח שמי שקרא את זה עד כאן מניח לעצמו.
אני מבולבל כרגע כי זה לא ממש כאב. אני לא מבין למה אני ככה.אין לי בעלות עליה. אז מה עם היא שאלה אותי אם אני רוצה שהיא תפסיק להיות עם אחרים ואמרתי לה שאני רוצה שהיא תפסיק.ולמרות הכל בסופו של דבר היא היתה?אז מה אחרי הכל אני זה שמטיף שסקס ואהבה הם שני דברים שונים ואני גם מאמין בזה? אני יודע שעם היתה לי הזדמנות סביר להניח שגם אני הייתי עם אחרות ואולי כאן נעוצה הבעיה שהיא עד כמה שהיא יפה מצחיקה ומקסימה יש לה את האפשרות להשיג כל מי שהיא רוצה ואני.... טוב אני זה אני בדיוק ההפך.
אני מבולבל.
נראה לי שאולי... אולי זה בגלל שסוף סוף חשבתי שיש מישהיא שתיהיה יחד איתי. שסוף סוף הצלחתי להשיג מישהיא משלי.מישהיא שתהיה רק איתי.אבל אני מניח שלא.או שאולי אני סתם מגזים ולוקח את זה קשה מידי
אני עדין מבולבל
נראה לי שאני פשוט סתם קיוותי להיות האביר על הסוס הלבן (או השאמאן במיקרה הזה) ולעזור לה,להציל אותה מעצמה ומשלא הצלחתי לקחתי את זה אישית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
