אנשים אולי מאמינים שאין רוחות רפאים,שאין שדים, שאין רוע השוכן בלילה.
אולי גם אני חשבתי ככה פעם.
אבל אני הבנתי משהו חדש הלילה.
רוחות רפאים כן קימות. כן קימים שדים שמטרתם לענות אותנו.
וכל זה?את כל זה אנחנו יוצרים בעצמנו.
התהפכתי במיטה שלי במשך שעתיים הלילה לא הרבה זמן אולי אבל מספיק.
אמרו לי פעם שיש לי זיכרון כמעט מושלם. הם אמרו את זה כמחמאה.
יש לי חברים שהיו מוכנים לתת הכל בשביל זיכרון כמו שלי.
אבל הם לא יודעים שהזיכרון שלי הוא קללה בעצם.
לפני כמה ימים חלמתי חלום: ובחלום נאמר לי שאני הוא זה שהולך בחלומות וחיי בעבר.
ככה אני מתי חיי אחורה במקום קדימה, מקרין שוב ושוב בראשי את כל הדברים שעברתי והוזה פנטזיות שלעולם לא יתגשמו.
הלילה התהפכתי במיטה שלי במשך שעתיים לא הרבה זמן אולי אבל מספיק.
אמרו לי פעם שיש לי זיכרון כמעט מושלם. אבל מה שהם לא ידעו/אמרו שהפגם בו הוא גדול.
הזיכרון שלי הוא קללה שכן רוחות הרפאים שהוא יוצר רודפות אותי. מזכירות לי שהפסדתי את הסיכוי לאהבה,אושר,הצלחה.
זיכרונותי וריגשותי הם רוחות הרפאים אשר רודפות אותי בחדרי מחשבותי, בתוך ליבי ונישמתי בחשכת הליל ובסיוטי היום.
אין שאלה יותר גרועה מ-מה אם?. אין שאלה שיכולה להביא אדם לידי טרוף ושיגעון יותר מ-האם הייתי יכול לשנות זאת?
אין כאב יותר גדול מהזדמנות שהוחמצה בגלל פחד,היסוס של רגע או חוסר הבנה.
נולדתי עם הזיכרון המושלם לשגיאות. לרוחות רפאים נוספות.
נולדתי עם זיכרון כמעט מושלם.
נולדתי עם קללה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
