דבר ראשון אני מצטער שאני לא מעדכן את הבלוג שלי לפי הדרישות שלכם.
אני רוצה להסביר שאני כותב את הבלוג הזה בשבילי בלבד ואני מעדכן אותו לא אחרי שאכלתי משהו ואני חושב שצריך לכתוב את זה בבלוג אלא כאשר יש לי משהו לומר
משהו כבד לפרוק מעל הלב אז כל אלו שרוצם שאני יעדכן תתעזרו בסבלנות זה יכול לקחת יומים וזה יכול להיות כמה שבועות.
בשבוע האחרון התחילה תוכנית ההתנתקות הידועה לשימצה
התחילו לפנות משפחות מהבתים שלהם ברצועת עזה לחוף ניצנים לקרווילות.
יש הרבה דעות מסביב לנושא חלק חושבים שצריך לפנות חלק לא חושבים שצריך לפנות וגם לי יש דעה בנושא אבל אני לא יכניס אותה לכאן כרגע.
מה שאני באמת רוצה לדבר עליו זה על מה שקרה בכפר דרום בשבוע האחרון.
הבושה וחרפה שכל עם ישראל צריך להרגיש כאשר הוא מביט בפנים האמיתיות שלו משודרות בשידור חיי בטלוויזיה.
יש כאלו שצריכים להתביש יותר ויש כאלו שצריכים להתביש פחות.
הנערים הגברים והנשים שהתנגדו לפינוי והתבצרו בבית הכנסת שברו את כל החוקים.
יש להפגין במחאה הולמת להמתין עד לרגע האחרון ואז לעזוב את הבית. לעשות שרשרת אנושית שכוחות הביטחון צריכים להפריד אחד ואחד ואז ללכת בשקט לאוטובוסים.
אבל האלימות שהייתה שם כלפי החיילים השוטרים ושאר גורמי הביטחון השונים הייתה מזוויעה.
המפגינים הפכו מקום שאמור להיות קדוש להם (ואני שוב מדגיש את המילה אמור מכיוון שמסתבר שבשבילם זה לא היה קדוש בכלל)
לשדה קרב שפכו מים על הריצפה יצרו מחסומים שמו גדרות תיל מסביב לגג והגרוע מכל שפחו חומצה (או חומר כימי כל שהוא) על כוחות הביטחון.
אותם כוחות שאמורים לשמור עליהם יום יום מפני האויבים שבפנים ואלו שבחוץ. באותו רגע מה היה ההבדל בין המפגינים במגזר הערבי שזורקים אבנים על חיילים מבין אותם מפגינים "יהודים"??
אבל דווקא אותם מפגנים לא היו חתך קטן מתוך העם היהודי.
מה ההבדל בין אותו אדם שנימצא על הגג של בית הכנסת וזורק אבנים או שופך חומצה על כוחות הביטחון לבין הרב או חבר הכנסת שמטיף להם שצריך להילחם עד הסוף?לשבור חלונות לנער את האוטובוסים והכות את השוטרים והחיילים?
מה ההבדל בין אותו רב/חבר כנסת/חבר מפלגה/דמות ציבורית לבין אותם ההורים שלא מונעים מילדיהם ללכת לעשות את זה?
או אפילו מצטרפים אליהם או קוראים להם גיבורים?
אלו הפנים של עם ישראל שאנחנו חייבים להבין שהם שלנו ולא מסכה או רק חלק קטן.
הנגע הזה נימצא בכולנו.
ועם לא נעשה שום דבר יבוא יום שהאמת תחשף בפנינו וכבר לא נוכל לעשות שום דבר.
ולעשות את השינוי הזה לא צריך להקים וועדה או להיות ראש ממשלה או כל דבר אחר
צריך להיות הורה טוב, שיודע לחנך,שיודע להגביל אבל לתמוך ולדחוף את הילדים שלו קדימה,שיודע מתי להתערב ומתי לסתום את הפה וגם לפעמים שיודע להעניש.
בו נקווה שעוד אנשים יתעוררו.
ושהורים לעתיד ישתנו ולא ימשיכו במסלוס להרס עצמי הזה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
