לאחר כמה זמן התבוננתי לתגובות שאנשים רשמו לי לפוסטים שרשמתי והגבתי על חלקם. אז אני יביא לכם את התגובות שלי עם עריכה קלה.
למרות שחברים יכולים בהחלט ליתמוך ולפעמים לכוון את הדרך המסע הזה כל אחד חייב לעבור לבדו. וככול שזה ידחה ככה יהיה קשה יותר. אין דרך יותר קשה מהאמת מכיוון שהיא מפותלת,מלאה מהמורות,בורות,סלעים שחוסמים אותה,ערפלים שמסתירים אותה ועוד הרבה דברים אחרים שעלולים להסית את האדם אשר אומץ ליבו ורוחו לא מוכנים לזה.
שאלת אותי איך שאמן יכול לשרת בצבא אז אני יסביר לך משהו.
שאמן הוא הרופא של הקהילה שלו הוא גם מרפא פיזי וגם מרפא רוחני. ויותר ממרפא הוא גם מדריך ומגן. הצבא של עם ישראל הוא הצבא הכי הומאני בעולם שנימצא במדינה שמוקפת באובים. על מנת להגן על אלו שאני אוהב ועל מנת להגן על הקהילה שלי אני יתגיסתי לצבא בשימחה אפילו כדי לתרום את החלק שלי ולכבד את הרוחות של אלו שנפלו על מנת להגן עלי. אמרת שאת פצפיסיטית כל זה טוב ויפה וגם אני לא דוגל בלחימה אבל כאשר את מותקפת ונימצאת במילחמה עליך להשיב מלחמה על מנת להגן על עצמך. לא תוכלי לנצח בעזרת ישיבה ואי עשיה. בטבע רק החזק שורד והחייה האכזרית מכל היא האדם. יפה מאוד שאת דוגלת בערכים שלך אבל על מנת להציל חיים לא תהיי מוכנה לקום ולהילחם? כאשר העם שאותו את אומרת שאנחנו "כבשנו" רוצח אותנו על ימין ושמאל ללא הבחנה?והוא לא ינוח עד שניהיה כלונו בים כאשר אנחנו עוד מסיעים לו נותנים כספים,תרופות,ציוד ועוד?ההגבלות והעוצר שמוטל עליהם ניגרם על ידים בלבד. כאשר את בוחרת שלא להתגיס את פוגעת בעמך בחבריך ומשפחתך. ויותר מכל את מאפשרת לאלימות להתרחש עוד יותר.
במהלכה של הדרך לכל אדם יש בחירה. לעצור ולרדת מהדרך לשקוע בחוסר מודעות נרקיסיסטיות וחוסר אהבה לכלל ולאמת הגדולה יותר. ויש את האפשרות להילחם ולהמשיך ללכת להבין שלפעמים הצרכים של הפרט הם הדבר הקטן יותר ולמרות שזה חשוב להכיר את עצמך ולהחזיק באידיאלים גדולים ונשגבים לפעמים האמת דורשת לעשות דבר הרבה יותר גדול מזה.
האמת לפעמים דורשת לוותר עליהם.
לפני שבוחרים בצד גם עם הוא מרגיש נכון לחלוטין צריך להביט בתמונה הגדולה יותר. להתבונן בכל העובדות של כל הגרומים המעורבים. ולדעת מתי לוותר ומתי לא.
ציטוט ידוע: רק כאשר אדם כובש את עצמו הוא יכול לכבוש אחרים. ורק אדם אשר מאמין שהוא חופשי יהיה חופשי באמת גם עם הוא כבול בשלשלאות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
