טוב בהמלך השבוע בבסיס עלו לי כמה מחשבות לראש שחשבתי שכדי שאני יעלה אותם על כתב.
ואחרי שהעלתי אותם על כתב ונרגעתי החלטתי שמכיוון שאמרתי שאני ירשום הכל בבלוג שלי בלי מעצורים כדי שאני יעלה את זה גם. החומר שכתבתי מאוד דיכאוני עקב מיקרה מתסכל שהיה לי עם בחורה.
אז ללא עיכובים זה מה שרשמתי.
אלווי ויכולתי לשכוח הכל
לאווי ויכולתי לשקוע בשינה ולא לקום
אלווי ויכולתי לצנוח לאפלה הקרירה של חוסר מודעות
אני כבר לא יכול לסבול את הריקנות שבפנים
את הבור הפעור שאינני יכול לסתום אף פעם
אני רק רוצה לנוח מעט
אני רק רוצה לברוח מעצמי
לא לחיות,לא למות
לא לאוהב לא לישנוא
לא לשמוח לא לכעוס
פשוט לא להרגיש דבר.
אומרים שלכתוב דברים משחרר אז חשבתי לנסות את זה כמו הבלוג שיצרתי ברשת.
אולי לזה יעזור לכאב שבפנים וירגיע את המחשבות המשתוללות.
יביא מזור לנפשי כמו שאומרים.
אני לא יודע עם אני מקולל או שאני חסר מזל או אידיוט או מה שלא היה ואני ממרש רוצה להבין את זה בקרוב כי נימאס לי.
זה ממש מוזר כי אני תמיד אומר לעצמי שאני יכול בלי אף אחת בלי חברה או מישהיא לצידי אבל בכל פעם מגיעה מישהיא או הזדמנות מסוימת ואני נוטש את כל מה שהחזקתי בו ומנסה... ומנסה שתיהיה לי סוף סוף בת זוג לדרך הארוכה הזאת שניקראת החיים. שתיהיה לי מישהיא שתשלים אותי, שתרפא את הכאבים בתוכי ואני מוכן לעשות הכל בשביל זה. אז הכל מתפוצץ לי בפנים ואני אפילו לא יודע למה. צחוק הגורל? טימטום שלי? לא יודע כלום! ולאחר שהרגע מתנפץ לי בפנים פיתאום משום מקום אני שומע שיר (מישהוא שר אותו/רדיו/TV/מחשב פשוט מופיע משום מקום) כמה אירוני שכל כך מתאים לרגע הזה ושורף לי את הפצעים מחדש ומהשיר ששמעתי הפעם הצלחתי ליקלוט רק את הפיזמון שהלך ככה: טוב לי בלעדיך כי נגעת בי ומה שביננו ניגמר
טוב לי בלעדיך כי פגעת בי,פגעת בי ומה שבלב עוד נישאר.
למה לא הולך לי עם בנות?אני לא יודע כל פעם שאני מוציא מישהיא או שכמה ימים אחרי היא פיתאום מוצאת מישהוא אחר (שזה רוב הזמן מה שקורה)או שבשאר הזמן הן לא מעונינות/תפוסות/מתגלות כמישהיא אחרת לגמרי.
אני רק רוצה שהכאב שבפנים יפסיק ושהריקנות שלי תתמלא.
אני לא מבקש כל כך הרבה נכון?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
