לפני שבוע. ביום ראשון אבא שלי חגג את יום הולדתו ה-50
חמישים שנה! זה חצי מאה פשוט מדהים אותי כל פעם שאני חושב על זה.
דבר שאילו אינני מיחס אפילו חשיבות כאשר הוא קיבל משמעות הוא הפך למשהו אחר
משהו מדהים
חצי מאה פשוט מדהים תנסו לחשוב על זה.
בכל מיקרה אמא שלי החליטה להפתיע אותו ועשינו לו מסיבת הפתעה
דוד שלי הכין לו מצגת של תמונות הילדות שלו בה
אמא שלי שכרה אולם קטן
ואני עזרתי בפשוט לא להרפיע לכל התהליך ומידי פעם לתת עצה או לבחור כל מיני דברים.
כאשר הגיע הרגע הגדול הוא היה ממש מופתע פשוט בשוק
הוא לא הפסיק לחייך לרגע חשבתי שהפנים שלו נתקעו ככה אבל הוא פשוט קרן מאושר.
לאחר מכן אחרי שהוא אמר שלום לכולם,אחל מזל טוב ועד 120 ועוד כל מיני דברים רגילים שמקבלים ביום ההולדת הגיע טקס הדלקת הנרות
אבל הפעם זה היה שונה
היו רק 5 נרות: לאייל (אחי הקטן בן ה-8), לערן (אחי הפחות קטן בן ה-12), ליפעת (אחותי הקטנה בת ה-18 שגם חגגיה יום הולדת שבוע לפני) לי ולאמא שלי.
כל פעם שאחד מאיתנו הדליק נר הוא נשא ברכת יום הולדת
אמא שלי הציקה לי במשך שבוע שאני יכתוב את הברכה הזאת אבל לא הקדשתי זמן על מנת כדי לעשות ברכה.
למעשה הקדשתי טיפה זמן אבל לא ידעתי מה לכתוב כי שום דבר לא לעה לי לראש.
ואז הגיע הרגע והדלקתי את הנר והושיטו לי את המיקרופון.
והדבר היחידי שעלה לי לראש זאת התמונה שלי/זיכרון שלי כאשר הייתי קטן בגיל 4 נועל את נעלי הצבא האדומות של אבא שלי.
אני לא זכרתי מה אמרתי אבל זכרתי שכולם אמרו לי שזה היה נורא יפה ונורא מרגש לכן הלכתי מצלמת ווידואו וצפיתי שוב כדי לדעת מה אמרתי בדיוק.
זה הלך ככה: טוב למרות שלא הכנתי שום דבר כתוב הייתי רוצה לברך את אבא שלי.
אחד מהדברים שעולים לי בברור לראש זה זיכרון שלי כאשר הייתי פעוט נועל את נעלי הצבא האדומות של אבי.
מאז גדלתי למדתי התבגרתי וחונכתי והכרתי בן אדם מדהים.
גם מעז שהייתי פעוט בן 4 וגם עד היום שאני לובש בעצמי את מדי צבא ההגנה לישראל אני גילתי שלא משנה כמה גדלתי אני עדין לא מסוגל למלא את הנעליים הללו.
ולא משנה כמה ניסיתי הוא היה שם כדי ללמד אותי לבחור במסלול משלי, להדריך אותי ולתת עצה ועזרה תמיד גם לפעמים כאשר לא ידעתי שאני זקוק לזה.
אני מאחל לך מזל טוב ושתחייה עד אין קץ ועד סוף העולם.
מזל טוב אבא:)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
