היום ראיתי כל מיני תוכניות טלוויזיה
חלקם הצחיקו אותי חלקם שיעשעו אותי וחלקם ראיתי מיסיבה שעדין לא מובנת לי
אולי מכיוון שאני פשוט רגיל לראות טלוויזה כל כך עד שהתמכרתי?
עד שזה הפך לחלק משגרת החיים הבלתי נפסקת שלי?
זה כל כך מפחיד לחשוב שדבר כל כך פשוט מכיל בתוכו כל כך הרבה כוח.
מהטלוויזה אנחנו מקבלים חדשות אנחנו לומדים על העולם ואנחנו יוצרים לעצמו עולמות אחרים לגמרי
כאשר ראיתי שידור חוזר מכושפות סידרה שאני אהבתי הבנתי כמה דברים
בפרק ששודר הם נלחמו ברוח ובסופו של דבר גירשו אותה לגהנום
בעודי רואה את הפרק חשבתי לעצמי שזה כל כך מפגר רוח שיורה ברקים ומכשפות והגהנום
אבלאז הבנתי שאני מאמין בדברים הללו
בנשמות
בקסם
בגן עדן
גהנום
העולם הבא
אבל כאשר זה הופיע לי על המרקע פשוט לא האמנתי כי זה נראה כל כך מזויף
נדמה לי שבגלל זה אני גם מתבונן על החיים בצורה מזויפת מכיוון שאני חשוב שהחיים זה לא טלוויזה לכן אני לא אומר דברים מכיוון שהם נישמעים כמו תכנים מסרט גרוע ולפעמים כאשר אני כן אומר אותם אני רואה שזה עובד ואני מופתע.
היום הבנתי שכל הדברים שאני מאמין בהם קיימים ורק מעצם העובדה שאני מאמין בהם
וששום שחקנים או אפקטים לא יוכלו לקחת את זה ממני כל עוד אני מאמין.
הבנתי גם שהתרבות שלנו השתנתה
פעם חשבתי שאנחנו כמו בארצות הברית ממש המדינה החמישים ואחת שלהם
אבל ככול שאני רואה תכנים שמשודרים אני מבין שזה לא נכון. אנחנו שונים לחלוטין!
הדמיון ביננו הוא כל כך חלש שאני לא מבין איך הייתי עיוור פעם.
ושוב הבנתי שזה בגלל שאני לא רציתי לראות, לא רציתי להתבונן, רציתי להיות חלק מהעולם הגדול ובשבילי אותו עולם גדול יצג את אמריקה על כל תפארתה.
אבל אני לא נימצא באמריקה.
ואני צריך להפנים את העובדה הזאת.
ואני צריך להתרגל.
ולסיום ציטוט מהקוסם מערץ עוץ שיתאים לסגור את זה: תותו אנחנו לא בקנזז יותר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
