טוב היום נזכרתי ביומן שהייתי כותב כאשר הייתי קטן
וכאשר אני מתכוון קטן זה לפני 4 שנים לערך
מי היה מאמין שב-4 שנים מישהו יכול להשתנות כל כך הרבה כל כך הרבה תהפוכות כל כך הרבה שינוים
אבל בכל זאת להשאר אותו דבר במובנים אחרים. להתקע בבועה אין סופית של זמן קפוא
כל מיקרה היום מזכרתי ביומן שכתבתי אז. הבטחתי לעצמי שאני יכתוב בו כל יום! נשבעתי!
אבל כמו כל דבר אחר בחיים שלי שהבטחתי לעצמי לא קיימתי. כתבתי בו מידי פעם
והיום... היום אני אפילו לא יודע איפה הוא
ואז נחשפתי לתופעת הבלוגים ואמרתי מה יש לי להפסיד? להכנס לכתוב כמה שטיות ומקסימום לשכוח את זה.
לשכוח את זה כמו היומן הישן שלי
הבלוג הזה לא יעודכן לעיתים קרובות (אני משרת בבסיס סגור)
אבל מה שהיה כתוב כאן זה מה שאני חושב
ורק את האמת. כמו שכתבתי בו
העולם שקיים בתוך הראש שלי לא מציאותי לא בדיוני ולא שום דבר שאתם מכירים.
אבל הוא אמיתי לפחות לגבי
אתם מוזמנים למסע אני לא יכול להבטיח שתבינו משהו אני לא יכול להבטיח שזה יענין
אבל אני יכול להבטיח ששום דבר כזה לא היה או יהיה לכם אי פעם
וכמו שרולנד מגליעד אומר: ימים ארוכים ולילות נעימים.