I've been waiting a long time for this moment to come... וזה פשוט קרה!
למה עד שהתחלתי לשכנע את עצמי שזהו, שלא הולך לקרות כלום הוא פתאום מגיע.. זה פשוט בא ביותר מדי הפתעה
הוא לקח אותי לשיחה "ב4 עיניים" והתחיל לדבר על זה שנוצרו מכל מיני אי הבנות וזה אז טוב הרגעתי את עצמי וחשבתי שזה כל העיניין..
ואז הוא התחיל לדבר על זה שהוא לא יודע איך לספר לי את זה ופתאום הוא אמר לי שהוא מצא את הבלוג שלי, רציתי למות באותו רגע.
סקירה מהירה בראש.. על מה כתבתי בזמן האחרון?! אבל רגע מחקתי את רוב הקטעים שממש מדברים עליו.. ואז הוא אומר שהוא גם קרא את התגובות [אוי שיט על זה לא חשבתי]
ואז אלפי מחשבות התרוצצו לי בראש, אני כבר לא יודעת אם רעדתי מהפחד, מהתרגשות או סתם כי היה קר
הוא הולך להגיד לי שאין מצב לכלום... או שאולי לא... מה לעזאזל רשמתי בבלוג... תדבר כבר... דבר!
ואז הוא פתאום אמר את זה - את מוצאת חן בעייני.. במובן כלשהו אני די התעלמתי מזה.. ודיברנו עוד קצת ואז לא זוכרת מה הוא אמר ופתאום הוא התקרב אליי, ואיי התמונה הזאת לא תצא לי מהראש בזמן הקרוב, הרגשתי את השפתיים שלו ולא יכלתי לשלוט בזה אבל פשוט זזתי אחורה במין רפלקס כזה
זה לא בגללך.. אני אף פעם לא הייתי כל כך קרובה למישהו...
הנשיקה הראשונה שלי, כמה פעמים דימיינתי את זה בכל כך הרבה דרכים ואז פתאום זה מגיע ללא התרעה מוקדמת..
ואז הוא פשוט יושב שם ומסתכל עליי ואני לא ידעתי מה להגיד מה לעשות וכל המחשבות רק מתרוצצות לי בראש
לא קולטת את זה פשוט.. לא יכולה להאמין שמישהו באמת מחבב אותי. עד שהפנמתי את זה שאין סיבה שזה יקרה אם אני לא אוהבת את עצמי למה שמישהו אחר כן ו..וזה פשוט היה כל כך מוזר
אבל משהו היה חסר.. אני פשוט הייתי שם ולא ידעתי מה הרגשתי..
ואז זה נזכר לבוא בדיילי אופנתי של שעתיים, שלוש... אין לי מושג אפילו איך ואם נרדמתי לפני זה אבל פתאום ב2 וחצי בלילה התחלתי להרגיש את הפרפרים האלו בבטן, נזכרתי בו פתאום, בכל מה שקרה.. איפה כל הרגשות האלו היו לפני שעתיים?!
אני יודעת שאתה הולך לקרוא את זה.. ואני יודעת שאני כנראה אצטרך לסגור את הבלוג עכשיו
הכול היה ממש מוזר אתמול.. אבל עדיין טוב
3>
בבלוג זה
בכל הבלוגים
