באתי להשוויץ,בזה שזכיתי בהקרנה של סיום העונה השנייה של "האי" 
זה לא כ"כ מרגש מרגש,אבל עצם הידיעה שהפעם זכיתי בכוחות עצמי,ושזה השתלם,ושהמון זמן לא זכיתי במשהו-זה מביא את זה לידי כך שאני מאושרת/שמחה.
למי שתוהה איך זכיתי,היה חידון באתר ערוץ החלודים בנושא "האי" כמובן,והיה צריך לזכור,איזו סצינה קדמה לאיזו סצינה,ולשלוח את הפרטים.
ככה כל השבוע יצא שנכנסתי ופתרתי ונכנסתי ופתרתי,וכל יום בערך,היו צריכים להיות שבעה זוכים.
חשבתי מתוך כוונה,שלאו דווקא בוחרים את המהירים ביותר והראשונים שזכו,אלא באקראיות וסתם,ועל הדרך הזו הלכתי.
עכשיו היום חיכיתי ואמרתי לאמא שלי די בצחוק אבל עדיין מקווה: "היום אני אראה אם זכיתי",והתיישבתי לצפות ב "מעבר לאי" בערץ החלודים.
מול המרקע,הגיע הרגע,ועברו שמות.
עברו המון שמות <לפחות עשרים>,עד שראיתי: "נויה גרינברג" משם רצתי לאמא שלי וצרחתי מאושר וכו'.
היא לא ממש האמינה לי,אבל אח"כ השתכנעה בקלות.
-
זה נשמע כמו איזה מצע בחירות,הא? XDDD
מצטערת,אבל תנו להתלהב!
עכשיו יש לי דילמה את מי לקחת איתי להקרנה..
-
כדי "לכפר" על פוסט קצר זה,חטאתי והבאתי לכם פיקסלי אוכל ממש מתוקים,והם לא זזים ^^
הייתי מביאה עוד,אבל האינטרנט בסכנת התנתקות 
שלום,ושיהיה גם שלום במזרח התיכון בדרך,
נויה.
כינוי:
בובת הפיתום
בבלוג זה
בכל הבלוגים
